מעשה שמשון· רבי משה חיים לוצאטו [הרמח"ל]
שמשון בבית האסורים.
שמשון אוּלָם רְדָה אֶל יַרְכְּתֵי בוֹר, חֵשֶׁק,
יֹאכַל לָעַד בַּדֶּיךָ בְּכוֹר-מָוֶת,
עַל נְוֶךָ גָפְרִית יְזֹרֶה סֶלָה.
יוּשַׁת חֹשֶׁךְ סִתְרֶךָ,
תֵּשֵׁב מַחְשַׁכֵּי אֶרֶץ עֵיפָתָה,
תִּפֹּל קַשְׁתֶּךָ וִימִנְךָ יַחַד,
וּשְׂמֹאלְךָ עִם חִצֶּיהָ נִשְׁבָּרֶת.
אָרוּר יְהִי הַיּוֹם אוֹתְךָ יָדָעְתִּי,
יוֹם כִּי צְבִי אִשָּׁה עֵינַי בָּחָרוּ!
יְהִי נְוֵה תַנִים וּמִדְבַּר חֹרֶב
נַחַל שׁוֹרֵק,61 מְקוֹם קִמּוֹשׁ וָחוֹחַ!
תִּבְלַע אֶרֶץ אוֹתָךְ, בַּת בְּלִיָּעַל,
הוֹי דְלִילָה בוֹגָדֶת!
תִּשְׁכֹּן62 עֲנָנָה עַל הַיּוֹם רָאִיתִי
אוֹתָךְ, יוֹם כִּי יָפְיֵךְ בּוֹגֵד חָמָדְתִּי,
יוֹם כִּי לָקַח לִבִּי זִיו עַפְעַפָּיִךְ,
יוֹם חֵלֶק שְׂפָתַיִךְ הִדִּיחָנִי!
הִנֵּה חֹשֶׁךְ יְהִי יוֹם הֶאֱמַנְתִּי
דִּבְרֵי תַרְמִיתֵך כֶּאֱמוּנָה אֹמֶן,
אָז כִּי לִבֵּךְ לִי אֵשׁ בוֹעֵר הֶרְאֵית,
בּוֹ תַעֲמֹדְנָה כָּל תּוֹעֵבוֹת יָחַד,
אָז כִּי הַרַךְ לִבִּי יְלִיד הָרֶשַׁע
וְאֶת סוֹדִי לָךְ, בּוֹגֶדֶת, הִגַּדְתִּי,
אָז כִּי לְרֹאשִׁי קִדַּמְתְּ בִּרְכַּיִם
וַעֲלֵיהֶם שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה!
אַךְ מָה אֹמַר? הֵן אָנֹכִי חָטָאתִי
אֶל צוּר אֲשֶׁר נוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ,
וּבְחֵיק נְצוּרַת-לֵב אוֹתוֹ שָׁכָחְתִּי.
שִׂמְחוּ, פְּלִשְׁתִּים, כִּי לָכֶם לִשְׂמֹחַ,
כִּי זְרוֹעִי נִשְׁבַּר כְּשֶׁבֶר נֵבֶל.
בִּלְחִי הַחֲמוֹר אֶלֶף אִישׁ הִכִּיתִי,
וּבְאֵין מַרְפֵּא בְּחֵיק אִשָּׁה חָלִיתִי.
אָמְנָם לֹא דָגוֹן הוּא כִי הֲדִימָנִי,
אַךְ אֱלֹהֵי אָבִי – כִּי בוֹ מָרָדְתִּי,
צוּרִי יְשׁוּעָתִי – כִּי בוֹ בָגָדְתִּי.
הֵאָנֵק דֹּם, לִבִּי! לָמָּה תִּצְעָקָה
בְרָעָתֶךָ, וְאַתָּה הֲסִבּוֹתָ?
לַשָׁוְא תִּבְכֶּה, וִישׁוּעָתְךָ רָחָקָה,
כִּי פִרְיְךָ זֶה – אֲשֶׁר הֲרֵעוֹתָ!