מעשה שמשון· רבי משה חיים לוצאטו [הרמח"ל]
פלשתים, שחד ודלילה.
דלילה מִי זֶה, פְּלִשְׁתִּים, בָּא עִמָּכֶם הֵנָּה,
הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ צֶבַע רִקְמָתַיִם,
רִקְמֵי זָהָב וָכֶסֶף
עַל מְעִילוֹ יוֹפִיעוּ?
הֲלֹא עִוֵּר הוּא – וְיֵלֵךְ לָבֶטַח,
רַגְלוֹ לֹא תִגֹּף,49 נִשְׁמָרָה מִלָּכֶד,
גָּם צְעָדָיו תַּחְתָּיו יַחְדָּו כּוֹנֶנוּ.
לֹא תֹאמְרוּ לִי, מִי הוּא זֶה?
פלשתים נֹאמֵרָה:
הִנֵּה זֶה שֹׁחַד הוּא כִּי בָא עִמָּנוּ
לְחַלּוֹת אֶת פָּנַיִךְ
כִּי תְפַתִּי אִישֵׁךְ, עַד כִּי יוֹדִיעַ
בַּמָּה כֹּחוֹ גָדוֹל, לְהַגִּיד לָנוּ,
וּבַמֶּה יֵאָסֵר לְעַנּוֹת נָפֶשׁ?
כִּי אִם תַּעֲשִׂי זֹאת, הִנֵּה אֲנַחְנוּ
נִתֵּן לָךְ אִישׁ אֶלֶף וּמֵאָה כָּסֶף.
דלילה וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה זֹאת וֶאֱוִיל אֵינוֹ
לְהַגִּיד לִי כָּזֹאת?
שחר אַךְ אִם תַּחְפֹּצִי
עָשׂה תַּעֲשִׂי, כִּי עֵת בֵּין שָׁדַיִךְ
יָלִין, וְהוּא בוֹעֵר בְּרִשְׁפֵי חֵשֶׁק,
לֹא יִמְנַע מִמֵּךְ כָּל אֲשֶׁר תִּשְׁאָלִי.
דלילה אֵלֵךְ, וַאֲשֶׁר תַּשּׂיג יָדִי אָעַשׂ;
אַךְ כִּי כֵנִים תִּהְיוּ וְכֵן תָּקִימוּ
הַיּוֹצֵא מִפִּיכֶם, וְלֹא תֶחְדָּלוּ.
פלשתים לְכִי, אַל תִּירָאִי! כִּי כֵן נָקִימָה
אֶת כָּל אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ.
(תלך דלילה)
פלשתים עַתָּה נִשְׁתַּחֲוֶה לְךָ, מַלכֵּנוּ,
כִּי דַרְכֵּנוּ הִצְלַחְתָּ,
עֲדֵי הֵיכַל-עֻזְּךָ יַחַד נָבֹאָה,
עַל כִּסְאֲךָ נָכוֹן אוֹתְךָ נוֹשִׁיבָה,
זִבְחֵי תְשִׁוּאוֹת-חֵן לְךָ נַקְרִיבָה.
יְחִי לָעַד, יְחִי שֹׁחַד מַלְכֵּנוּ!
יְקַדְּמוּ כִּסְאוֹ שׁוּבָה וָנָחַת,
וּבְהֵיכָלוֹ יוֹם יוֹם קוֹלָם יִתֵּנוּ
יַלְדֵי גִילָה, כִּי שָׁם תְּהִי פוֹרָחַת.