מעשה שמשון· רבי משה חיים לוצאטו [הרמח"ל]
פלשתים, יהודה, ושמשון אסור בידם.
פלשתים הִנֵּה פֹּה אוֹיְבֵנוּ!
הִנֵּה פֹּה זֶה הָאִישׁ מַרְעִישׁ הָאָרֶץ,
יָעֹז בְּרֹב עֻזּוֹ, יִגְבַּהּ.
שמשון הִנֵּנִי!
מָה עוֹד אֲדַבֵּר וְהַיוֹם הִגִּיעַ,
אֲשֶׁר גַּם גְּאוֹנִי יוּרַד לִשְׁאוֹלָה,43
אֲשֶׁר נָבֹל תִּבֹּל זְרוֹעִי רָמָה,
אֲשֶׁר בֵּין עֲבוֹתִים מָעֻזִּי תֵּלֶא.
שִׂמְחוּ, שִׂמְחוּ עָלַי ורֹאשׁ הָנִיעוּ,
כִּי כֵן שָׁבַת נוֹגֵשׂ, נָפַל לָאָרֶץ,
הַמַּלְבִּישְׁכֶם אֵימָה, עוֹטְכֶם פַּחַד,
בֵּין יְדֵיכֶם נָפַל!– אַךְ מַה-תַּחְשֹׁבוּ?
זֶה רַק לְרָעַתְכֶם: וַחֲזוּ עָתָּה!
(ימסו אסוריו ויכם בלחי החמור)
רְאוּ אֵיפֹא כִּי כֵן שָׁדוּד נָפָלְתִּי,
יָדַי אֲסוּרוֹת הֵן,44 וּמָה עוֹד אָעַשׂ?
בְּיַד אוֹיְבַי אָנִי!
בִּלְחִי הַחֲמוֹר אֶלֶף אִישׁ הִכֵּיתִי,
שׁוּבוּ, שׁוּבוּ עָדַי וְתַאֵסְרוּנִי!..
שׁוּבוּ, שׁוּבוּ עָדַי וְהֲמִיתוּנִי!..
אוּלָם לְשׁוֹנִי בַצָּמָא נָשָׁתָּה -
מָה אֶעֱשֶׁה אֵיפֹא וּמַיִם אָיִן?
אַךְ נִלְאֵיתִי נְשֹׂא וַעֲצָמַי חָרוּ.
חוּסָה נָא, צוּרִי, חוּשָה וַעֲנֵנִי,
כִּי אֶת גָּדְלְךָ וְעֹצֶם יָדֶךָ
בְּיַד עַבְדְּךָ הֵן הַיּוֹם הֶראֵיתָ.
אַל נָא תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק תֵּעֲלִימָה
לְעִתּוֹת בַּצָּרָה לִי, פֶּן אָמוּתָה
צִחֵה-צָמָא וּבְיַד עֲרֵלִים אֵלֶּה
בְּלִי כֹחַ אֶפֹּלָה.
(ישתה מן הסלע אשר במכתש)
הִנֵּה שָׁבָה רוּחִי אֲשֶׁר קָצָרָה,
בֵּין חַרְבוֹנֵי צִמְאָה אֲשֶׁר סֻגָּרָה.
אִם הִרְבְּתָה מָוֶת תּוֹצְאוֹתֶיהָ45
לֹא אֵדְעָה כֻּלָּם, אַךְ זֹאת יָדָעְתִּי,
כִי מָוֶת בְּיַד צָמָא: תַּחְלוּאֶיהָ
רַבִּים, כִּי כֵן כִּמְעַט מֵהֶם גָוָעְתִּי