מעשה שמשון· רבי משה חיים לוצאטו [הרמח"ל]
פלשתים ודלילה
פלשתים הֲלֹא בְּבֵין שָׁדַיִךְ,
בּוֹעֵר בְּאֵשׁ חִשְׁקֵךְ, יָלִין בָּטוּחַ
שִׁמְשׁוֹן, זֶה אוֹיְבֵנוּ
הַמַּחֲרִיב אַרְצֵנוּ.
הִנֵּה לְאוֹר חִצַּיִךְ,
כַּצְבִי לְיַד יָקוּשׁ, יֵלֵךְ בַּשֶּׁבִי.
אֵין עוֹד בִּלְתֵּךְ אֵיפֹא לְהוֹעִיל לָנוּ,
אֲשֶׁר תִּרְאִי בַּמֶּה זֶה כֹּחוֹ יִרֶב
וּבַמֶּה נוּכַל לוֹ וַאֲסַרְנוּהוּ
לְעַנּוֹתוֹ, עַד כִּי עָרְפּוֹ יַכְנִיעַ.
דלילה וְאֵיךְ תֹּאבוּ מִמֶּנִּי46
לִבְגֹּד בִּידִיד חִשְׁקִי, וְלוֹ אָשִׁיבָה
תַחַת אַהֲבָתוֹ שִׂנְאָה וָפֶשַׁע?
טֶרֶם תִּפְתַּח אֶת פִּיהָ,
תִּבְלַע אֶרֶץ אוֹתִי כִּבְלֹעַ קֹרַח,
כִּי תֵעָשֶׂה נְבָלָה זֹאת עָלֶיהָ!
וְאֵיכָכָה אוּכַל נָא וְרָאִיתִי47
שָׁדוּד בְּיַד שׂוֹנֵא הַחֵיק אָהָבְתִּי?
הֲלֹא חֵיקִי אָרִיץ גַם לִקְרַאת נֶשֶׁק,
אַף נִמְלְצוּ לִי אִם עַד לֵב יַגִּיעוּ48
זִקִּים, חִצִּים וָמָוֶת,
אִם אוּכָלָה מַלֵּט אֶת חֵיקוֹ סֶלָה.
אֶחְשֹׁב מוֹתִי תַחְתָּיו עֶדְנֵי-מֶגֶד,
נֹפֶת צוּפִים – כָּל מַחֲלָה וָנָגַע,
וּבְצֵאת נַפְשׁוֹ תֵצֵא נַפְשִׁי כְּרָגַע.
אֵיךְ תֹּאמְרוּ לִי, עַם לֹא חָכָם: תֵּנִי
נֶפֶשׁ יְדִיד חִשְׁקֵךְ לְבֵין שִׁנֵּינוּ?
הֲלֹא אֶת נַפְשִׁי תִשְׁאֲלוּ מִמֶּנִּי,
כִּי גַם הַמָּוֶת לֹא יַפְרִיד בֵּינֵינוּ.