מעשה שמשון· רבי משה חיים לוצאטו [הרמח"ל]
חלק ז
שמשון (ישוב לקחת התמנית וימצא הדבש בגוית האריה)
הֵן מִפְלְאוֹת תְּמִים-דֵעִים אָשׁוּרָה
הֲלוֹם אֲשֶׁר גָבֵרוּ: 19
מִבֵּין גְּוִיַת זֶה גוּר אַרְיֵה נֹפֶת
צוּפִים יָצָא, וּמַה מָּתוֹק מִמֶּנּוּ?
מִנִּי אוֹכֵל יָצָא מַאֲכָל לָנוּ,
מֵעַז – מָתוֹק. הִנֵּה פְלִיאָה דָעַת.
אַךְ מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת צוּרֵנוּ!
יַפְלִיא גְבוּרוֹתָיו הַפְלֵא וָפֶלֶא,
מִנִּי חֶשְׁכַת צָרוֹת אוֹרָה יַזְרִיח, – 20
חֹסֶן יְשׁוּעוֹתָיו – מִבֵּין צַלְמָוֶת.
הִנֵּה אֶת זֹאת הֶרְאַנִי
כָּעֵת בְּצֵאת דְּבַשׁ מִגּוּפַת שָׁחַל.
עַתָּה לְדַרְכִּי אֵלְכָה בוֹטֵחַ
עַל יוֹם חֲתֻנָּתִי בְלִב שָׂמֵחַ.
אַף שָׁפְרָה דַרְכִּי וּמַה צָּלֵחָה,
נֶגֶד יְיָ הִיא, וְכֵן אָגִילָה!
כֵּן אֶל טוּב חֲסָדָיו לָעַד אוֹחִילָה,
אַךְ זֶה הַיּוֹם תָּשִׂישׂ נַפְשִׁי שָׂמֵחָה!