מעשה שמשון· רבי משה חיים לוצאטו [הרמח"ל]
חלק ב
חשק אִם בֵּין קְרִיאֵי-שֵׁם יְלִיד-הַחֵשֶׁק8
שֵׁם לוֹ מֵעוֹלָם, זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר, –
הַיּוֹם בְּעֵט בַּרְזֶל, בְּעֵט עוֹפֶרֶת
בַּצּוּר יֵחָצֵב כָּל תָּקְפּוֹ לָנֶצַח;
כִּי עוֹד תִּרְאוּ כָעֵת פְּלִיאָה דַעַת
כִּי לְעָצְמָה עַצְמָהּ חִצַּי יָבִיאוּ,
כְּאַחַד הָאָדָם, בִּלְבָבָהּ מֹרֶךְ.9
זֶה הוּא אִישׁ רַב אוֹנִים וְאַמִּיץ כֹּחַ
שׁמְשׁוֹן מוֹדָע בָּאָרֶץ,
אֲשֶׁר לִבּוֹ אַצִּיבָה
כְּמַטָּרָה לַחֵץ, לְחִצַּי עָתָּה.
בְּאֵין זִקִּים אָסוּר וְכַבְלֵי עֹנִי,
כָּלוּא וְחָפְשִׁי בֵין אֲסִירֵי-חֵשֶׁק
הִנֵּה תִרְאוּהוּ בִנְתִיבוֹת תִּמְנָתָה.
אַךְ מֵיְיָ הִיא, עַל כֵּן אוֹחִילָה –
כִּי לֹא הֶבֶל אִיגַע, אָמְנָם אוֹעִילָה. –
אִם מִשּׁמֵי עֶלְיוֹן הַדָּת יִתֵּנוּ
כִּי רוּם וּבֹר יִשּׁח לִפְנֵי רֵעֵהוּ,10
תִּרְפֶּינָה כַנְפֵי כֹחַ יָדֵיהוּ
וִידֵי רֵעוֹ לִמְשֹׁל בּוֹ יֵאָמֵנוּ.