מעשה שמשון· רבי משה חיים לוצאטו [הרמח"ל]
דלילה ושמשון.
דלילה דּוֹדִי צַח וְאָדֹם, אֲשֶׁר אָהָבְתִּי!
מַה-מִּדְּבַשׁ מָתוֹק לְחִכִּי מֶגֶד
פְּרִי יְדִידוּתֶךָ!
כֵּן נוֹרָאוֹת נִפְלֵאתִי50
בִּרְאוֹת רֹב עֻזְּךָ וּמִי כָמוֹהוּ!
אוּלָם אֱמָר-נָא לִי: בַּמֶּה הִגְדַּלְתָּ
זֶה כֹּחֲךָ גָּדֹל וְתָקְפְּךָ יִרֶב?
הֲיוּכַל אִישׁ בָּאָרֶץ
עַנּוֹתְךָ וֶאֱסָרְךָ, אִם אָיִן?
שמשון יוּכַל עַנּוֹתִי גָבֶר:
כִּי אִם עוֹד יַאַסְרוּנִי
בְּשִׁבְעָה יְתָרִים כִּי לֹא חֹרָבוּ,
הֵן יַעֲזֹב אוֹתִי כֹּחִי וְיֵלֶךְ; 51
אָז אֶדְמֶה לִבְנֵי-חֲלוֹף גַּם יָחַד.
דלילה עַתָּה אֶרְאֶה אִם אוּכַל עַנּוֹתֶךָ.
(תאסרהו)
דלילה עוּרָה-נָא, שִׁמְשׁוֹן, עוּרָה:
כִּי פְלִשְׁתִּים עָלֶיךָ!
שמשון אִם פְּלִשְׁתִּים יָבֹאוּ,
כִּי לֹא מֵהֶם אָגוּרָה;
כִּי כֵן אֲנַתֵּק עָתָּה,
כַּאֲשֶׁר יִנָּתֵק פְּתִיל נְעֹרֶת
בַּהֲרִיחוֹ אֵשׁ, הַיְּתָרִים יָחַד.
(ינתק אותם)
דלילה אָמְנָם הֵתַלְתָּ בִּי! עַתָּה הַגִּידָה
דִבְרֵי אֳמוּנָה אֹמֶן:
בֵּמָּה תֵּאָסֵר נָא לְעַנּוֹתֶךָ,
שמשון אִם אָסֹר יַאַסְרוּנִי
בַּעֲבוֹתִים חֲדָשִׁים, אָז חָלִיתִי,
אִם לֹא נַעֲ שָׂה מְלָאכָה בָּהֵמָּה.
דלילה עַתָּה אֶרְאֶה אִם הָאֱמֶת הִגַּדְתָּ.
(תאסרהו)
עוּרָה-נָא, שִׁמְשׁוֹן, עוּרָה,
כִּי פְּלִשְׁתִּים עָלֶיךָ!
שמשון אִם פְּלִשְׁתִּים יָבֹאוּ,
כִּי לֹא מֵהֶם אָגוּרָה:
כִּי אֲנַתֵּק אֶת הָעֲבוֹתִים אֵלֶּה
מֵעַל זְרֹעוֹתַי כַּחוּט גַּם יָחַד.
ינתקם
דלילה הִנֵּה הֵתַלְתָּ בִי, שִׁמְשׁוֹן, עַד הֵנָּה.
עַתָּה אֱמֶת הַגִּידָה:
בַּמָּה תֵּאָסֵר נָא לְעַנּוֹתֶךָ?
שמשון אִם תַּאַרְגִי אֶת שֶׁבַע
אַל מַחְלְפוֹת רֹאשִׁי עִם הַמַּסָּכֶת.
דלילה הִנֵּה עַתָּה אֶרְאֶה, אִם גַּם הַפַּעַם
הֵתַלְתָּ בִּי אוֹ כִי קשֶׁט מִלֶּיךָ.
(תארוג את מחלפות ראשו).
עוּרָה-נָא, שִׁמְשׁוֹן, עוּרָה,
כִּי פְּלִשְׁתִּים עָלֶיךָ!
שמשון אִם פְּלִשְׁתִּים יָבֹאוּ,
כִּי לֹא מֵהֶם אָגוּרָה:
הִנֵּה עַתָּה אַסִּיעָה
הַיְתַד הָאֶרֶג וְהַמַּסָכֶת.
יסיעם
דלילה אַךְ אֵיךְ אָמֹר תֹּאמַר לִי: אֲהַבְתִּיךְ –
וְלִבְּךָ יִרְחַק מְאֹד מִמֶּנִּי!
הֲזֶה גְמוּל תָּשִׁיבָה
אֶל אַהֲבָתִי הָעַזָּה כַמָּוֶת?
הֲזֶה פְרִי חִשְׁקִי אֲשֶׁר אֶקְצֹרָה
מֵאִתְּךָ, אַכְזָר?
שמשון וְאַכְזָר אָנִי!
דלילה הַאִם לֹא אַכְזָר אָתָּה,
כִּי אֶת לִבִּי תִרְאֶה בְאֵשׁ אוֹכֶלֶת,
אַכְזָר (וְאַכְזָר אָתָּה!),
יִבְעַר לְעֻמָּתֶךָ,
תַּחְתָּיו תַּצִּיב נֶגדִּי קְשִׁי עָרְפֶּךָ?
מַה-יֶּעֱרַב אֱלֵי חִכִּי מִמֶּגֶד
קְצִיר אַהֲבָתֶךָ?
וְאַתָּה אֶת מֶתֶק דּוֹדַי תָּבוּזָה!
אוּלָם מְאֹד שׁגִיתִי
לֵאמֹר: אֲהַבְתִּיךָ,52
כִּי עוֹד אַהֲבָה לֹא תִגַּע עָדֶיךָ,
כֵּן לֹא תֵדַע אוֹתָהּ וְלֹא תַגִּיעַ.
אָמְנָם אִם לֹא יָדַעְתָּ
רְווֹת רְצוֹנִי אֶת קִצְפִּי תִשְׂבָּעָה!
יִרְעַץ קְשִׁי-עָרְפִּי קְשִׁי-עָרְפֶּךָ,
יַשְׁפִּיל זְדוֹן-לִבִּי זְדוֹן-לִבֶּךָ!
מַעֲדֶה-בֶּגֶד בְּיוֹם קָרַת חֹרֶף
דּוֹבֵר חֲלָקוֹת עַל לֵב רָע יִדְמֵהוּ:
כִּי שָׁוְא לָשׁוֹן רַכָּה אֶל קְשַׁה-עֹרֶף,
רַק מַעֲנַה עַזּוֹת יְפַצְפְּצֵהוּ!
שמשון אוּלָם מַכְשִׁיל-כֹּחִי הֲלֹא תִרְאִיהוּ: 53
אַתְּ, יַעֲלַת-חֵן, הוּא וּמְאוֹר-פָּנַיִךְ.
כִּי תָנִיעִי רַגְלֵךְ מֶנִּי לָלֶכֶת,
יִתַּר לִבִּי מִמְּקוֹמוֹ לִבְרֹחַ
וְלָנוּד אַחֲרָיִךְ;
כֵּן עֲצָמַי עָשֵׁשׁוּ,
כִּי אֶת מַלְכָּם יִרְאוּ נִגְדָּע לָאָרֶץ;54
וּכְמוֹ חֲלָלִים שׁוֹכְבֵי הַקֶּבֶר,
חָלָל בְקִרְבִּי הוּא וִיהִי לְאָבֶן.
דלילה לֹא נֶהְפַּךְ עַתָּה לִבְּךָ אָבֶן,
כִּי כֵן מִיוֹם הִבָּרְאוֹ הִנֵּהוּ.
שמשון אַל תִּשְׁלְחִי בִי עוֹד, יָפָה, חִצָּיִךְ,
כִּי מִתִּגְרַת יָדֵךְ הִנֵּה חָלִיתִי,
כִּמְעַט נַפְשִׁי יָצָאָה.
דלילה לֹא לְבָבִי יִמַּס לְקוֹל מִלֶּיךָ.
שמשון אַךְ לְבָבִי יִמַּס לְקוֹל מִלַּיִךְ:
חִצִּים וָמָוֶת לִי אִמְרוֹתַיִךְ.
הַצֳּרִי אַיִן, מַרְפֵּא לְצִירִי יֵעַל?
דלילה אוּלָם בְּיָדִי הוּא צֳרִי צִירֶךָ.55
שמשון עַד אָן אִוָּסֵר? מַה-מָּצָאתָ בִּי מַעַל?
דלילה עַד תַּעֲלֶה אַתָּה צֳרִי צִירֶךָ.
שמשון צֳרִי לְצִירִי אֵיךְ אַעֲלֶה אָנִי, אִם בְּיָדֵךְ הוּא?
דלילה אִם הוּא בְיָדֶךָ.
שמשון צֳרִי צִירִי רַק כִּי תֶאֱהָבִינִי.56
דלילה צֳרִי צִירְךָ רַק כִּי תֶאֱהָבֵנִי.
שמשון כִּי אֶאֱהַב אוֹתָךְ! וּמֶה חָלִיתִי?
הֵן רַק עָלַיִךְ, כִּי לֹא אֲהַבְתַּנִי.
דלילה כִּי אֶאֱהַב אוֹתָךָ! וּמַה-קָּצַפְתִּי?
הֵן רַק עָלֶיךָ, כִּי לֹא אֲהַבְתָּנִי.
שמשון וּמַה תֹּאבִי?
דלילה וּמַה אֹבֶה – יָדָעְתָּ:
כִּי תֹאמַר לִי בַמֶּה כֹּחֲךָ יִרֶב?
אַךְ אַל תּוֹסֶף הָתֵל כְּמוֹ עַד הֵנָּה.
שמשון אִם זֹאת לְבַד תֹּאבִי, אֶת חֶפְצֵךְ אָעַשׂ.
בּוֹאִי, יַעֲלַת-חֵן, וְיָסוּר57 כַּעַס,
וּדְבַר אֱמֶת אַגִּידָה:
נְזִיר אֱלֹהִים אָנִי
מִנִּי בֶטֶן אִמִּי וְלֹא גֻלָּחְתִּי.
אִם גֻלַּחְתִּי עַתָּה – וכֹחִי סָרָה58
וּכְאַחַד הָאָדָם אֶהְיֶה לכֹח.
דלילה (תקרא, בלי ראותו, השליח ותאמר לו)
קְרָא סַרְנֵי עַמִּי אֲשֶׁר יָבֹאוּ,
כִּי אֶת כָּל לְבָבוֹ גּלָּה לִי עָתָּה.
דלילה [אל שמשון]
רְאֵה עַתָּה כִּי כֵן יֶחְדַּל צִירֶךָ,
כִּי שׁוֹב תָּשׁוּב לִי הַיְדִיד הָיִיתָ.59
עַתָּה תִּשְׂמְחָה בִי, וּבְךָ אָגִילָה.
עַתָּה שׁוּב לְחֵיקִי, כִּי אֲהַבְתִּיךָ,
אַף עַל בִּרְכַּי תְּשָׁעֳשַׁע לָבֶטַח –