מעשה רקח על הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה· רבי מסעוד חי רקח
פרק י · הלכה ז
בית שיש בו ספר תורה וכו'. ברכות דף כ"ה ברייתא כדברי רבינו ורבי יהושע בן לוי אמר התם צריך לעשות לו מחיצה י' טפחים ומייתי התם עובדא דהני מילי בדלית ליה ביתא אחרינא וכתב מרן ז"ל דלריב"ל בספר תורה עדיף מחיצה מכלי בתוך כלי ודהכי ס"ל לרבינו וכו' ע"ש. והפרי חדש ז"ל הקשה עליו וליתא דכיון שהרב הקדים תיקון כלי בתוך כלי לתיקון מחיצה עשרה מוכח להדיא דתרוייהו שוים ואיזה מהם שירצה יעשה ולכן נ"ל שסבר הרב דפליג ריב"ל אברייתא משום דלא שמיעא ליה וקיי"ל כברייתא וכו' ע"כ.
ואני אומר שדברי מרן נכונים בטעמם דמנ"ל לומר דריב"ל פליג אברייתא וליה לא שמיעא בלא ראיה מהש"ס והרי הרא"ש ז"ל שם כתב דרך אחר ותיקן בפשיטות דריב"ל לא פליג אברייתא ולמה שהקשה הרב ז"ל שהרב השוה אותם המדקדק בדברי מרן הקדוש בלשונו הזך יראה שכבר נרגש מזה שכתב וז"ל ואע"פ שאין דבר זה מפורש יפה בדברי רבינו ע"כ צריך לפרשם כן ע"כ דר"ל אף שאין דבר זה מפורש כאן בדברי רבינו על כרחך צ"ל כן מדברי הש"ס ויש להכריחו קצת ממה שלא הביא דין המחיצה בדין התפילין שכתב בפ"ד והיינו כהחילוק שהזכיר מרן ז"ל דבתפילין כל כך עדיף זה כמו זה ולכך לא הוצרך להזכירו דהוא הדין הוא דהא עכ"פ כן הוא האמת ומזה הכריח מרן דדחיקא ליה לומר דריב"ל פליג אמנם כאן שהזכיר עשיית המחיצה גם כן על כרחך דאתא לאשמועינן דמחיצה עדיפא מכלי בתוך כלי בספר תורה דוקא דאל"כ לישתוק מינה כי התם. ולמ"ש ז"ל דכיון דהרב הקדים וכו' נראה שאינו מוכרח שהרי הקדים הוצאה לכלי וא"א לומר שהם שוים כמבואר בדברי רבינו שסיים אבל וכו' והוא מהש"ס שם הרי מבואר דביתא אחרינא עדיף מכולהו א"כ אין להכריח מהקדימה דלישנא דברייתא נקט וריב"ל עלה קאי. והתם שהזכיר ג"כ ס"ת על כרחך אגב תפילין נקט לה דהא כבר ביארו כאן ולישנא דברייתא נקט. כן נראה להליץ בעד מרן ז"ל. וכתבו התוספות שם דיש להחמיר גם בחומשים כמו בס"ת אבל שאר ספרים בכיסוי בעלמא סגי ע"כ וכ"כ ז"ל.
או עד שיניחנו בכלי וכו'. שם ולא ידעתי למה השמיט רבינו דין גלימא אקמטרא (פי' ארגז) דמקרי כלי בתוך כלי אף שהגלימא אינו כלי וכמ"ש רש"י ז"ל שם ומדבריו יש להוכיח נמי דגלימא ע"ג גלימא לא מקרי כלי בתוך כלי דדוקא בדאיכא כבר כלי אחד גמור אז מקילינן בגלימא אף שאינו כלי אבל בשתי גלימות לא וכן פסק הרב ב"י ז"ל ולרבינו צריך לומר בדוחק דחשיב ליה ככלי בתוך כלי ולכך לא חש להזכירו.