אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה· רבי מסעוד חי רקח

פרק ז · הלכה ג

הלכה ב

יהיה עמו תמיד וכו' עד או לישן על מיטתו. בגמרא שם לא הביאו אלא נכנס לבית המרחץ ולבית הכסא ורבינו כתב מסברא דגם לישן על מטתו אסור שמא יפיח או דבר אחר והוי זילותא טפי ונכלל בבית המרחץ ובה"כ שאמרו בגמרא. אמנם מאי דאיכא לאתמויי טובא על רבינו דמאין הוציא דבלילה פטור מהס"ת דבגמרא ליכא אלא במקום שאין ראוי כגון בית המרחץ ובית הכסא ובתוספתא הנזכרת משמע להדיא שגם בלילה חייב בס"ת שאמרו שם פכ"ג וז"ל זו שנכנסת ויוצאה עמו לא תכנס עמו לא בבית המרחץ ולא בבה"כ שנאמר והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו וגומר במקום הראוי ליקרות בו והלא דברים ק"ו ומה אם מלך ישראל שלא עסק אלא בצרכי צבור נאמר בו והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו שאר בני אדם על אחת כמה וכמה כיוצא בו יהושע בן נון מלא רוח חכמה וכו' וכן הוא אומר והגית בו יומם ולילה והרי דברים ק"ו ומה וכו' ע"כ וכן הוא בירושלמי שם משמע להדיא דאין כאן מקום פטור לא ביום ולא בלילה ומסתברא דיותר מחויב בלילה מביום שהרי אמרו ז"ל לא איברי ליליא אלא לגירסא וקרא כתיב וקרא בו וכו' ועוד מצאתי דבר זה מפורש בספרי הובא בילקוט פרשת שופטים וז"ל והיתה עמו וכו' ימי חייו הימים כל ימי חייו הלילות ע"כ אם כן איפה מנא ליה לרבינו ז"ל לפטור המלך מהס"ת בלילה וראיתי לסמ"ג עשין כ"ה ובס' קריית ספר ז"ל שהעתיקו כדברי רבינו ותמהתי על המראה. ואפשר בדוחק דכיון דבלילה איכא למיחש שמא ישן ויפיח וכמ"ש התוס' פרק כיצד מברכין (ברכות דף מ"ד) ד"ה ולבני מערבא וכו' דאף לדידן דקי"ל לילה זמן תפילין מ"מ אין מניחים אותם גזרה שמא יפיח בהם להכי החמיר רבינו בענין זה דאף שהוא פסק לעיל פ"ד דלילה לאו זמן תפילין מ"מ גבי ס"ת דליכא מיעוטא י"ל כמ"ש התוס' ומ"מ צריך לי עיון טובא. ושוב עלה בדעתי דאפשר דלילה לאו דוקא אלא ר"ל לישן ואכתי קשה דהול"ל כשישן דהא ביום נמי איתיה.

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה