אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה· רבי מסעוד חי רקח

פרק ו · הלכה ט

הלכה ח

בית הכסא וכו'. ברייתא ביומא דף י"א ומוסכם לכו"ע ודברי רבינו נכונים בטעמם והרב ש"ך ז"ל כתב דאפי' אם מכסה המזוזה אינו מועיל דכיון דאינם עשויים לדירת כבוד אין לעשות בהם מזוזה כלל.

סוכת חג בחג. שם אמר רבא בשאר ימות השנה כו"ע לא פליגי דפטורה כי פליגי בשבעת ימי החג ורבנן לטעמייהו דאמרי סוכה דירת עראי בעינן ולא מחייבא במזוזה וכן פסקו הפוסקים ז"ל. ובית שבספינה שכתב רבינו כתב עלה הרב ב"ח ז"ל ששמע דאיתא בתוספתא ע"כ ולא דמי ללשכת פרהדרין שכתב רבינו לעיל דבשבעת ימים שהכהן גדול היה דר בתוכה חייבת משום דשאני בית שבספינה שתחילת עשייתה לא נעשית לדירת קבע וק"ל.

שתי סוכות וכו'. סוכה דף ח' אמר רבי לוי משום רבי מאיר שתי סוכות של יוצרין זו לפנים מזו הפנימית אינה סוכה וחייבת במזוזה והחיצונה סוכה ופטורה מן המזוזה ואמאי תהוי חיצונה כבית שער דפנימית ותתחייב במזוזה ומתרץ משום דלא קביע ופי' רש"י דלא קביע לא זו ולא זו דבר קבוע ואין הפנימית חשובה להיות לה בית שער ע"כ כלומר דאם היתה הפנימית דירה קבועה לגמרי היתה מחייבת גם להחיצונה משום בית שער וזו היא דעת הראב"ד ז"ל אמנם רבינו מפרש לה כפשטא דדוקא חיצונה הוא דקאמר דלא קביעא כלומר דאין תשמישתה קבוע ואין לחייבה כלל דהוה ליה כסוכה שהיא בית שער לבית דלא מחייבא ועיין למרן ז"ל.
וא"ת דהכא אמרינן דמשום דלא קביעא הך חיצונה פטורה מן המזוזה משמע דאין הדבר תלוי בדירה אלא משום דלא קביעא תשמישתה תדע דהא אי הוה קביעא תשמישתה אף שאין דרין בתוכה היתה חייבת דהא זה הקדר אינו דר לעולם כי אם בפנימית וכמ"ש רש"י ז"ל וא"כ קשה דהרי קי"ל ביומא ופסקו רבינו לעיל הל' ז' דבית שער אכסדרה ומרפסת פטורים משום דאינם עשויים לדירה. והנה התוס' ז"ל כתבו שם לזה דיש מחלקין בין פתוחים לבית לפתוחים לגינה והקשו עליהם וכו' ותירצו ז"ל דהא מדאורייתא הא מדרבנן וכ"כ במנחות דף ל"ג ד"ה אכסדרה וכו' ויש מחלקין שכתבו ז"ל היא סברת הרי"ף בהל' מזוזה הביאה הר"ן ז"ל שם וגם הוא חלק עליו והביא עוד תירוץ אחר מהרב זרחיה הלוי ז"ל דמפרש בית שער אכסדרה ומרפסת דר"ל בית שער דאכסדרה ומרפסת משום דלא קביעי משא"כ בית שער דבית דקביעא והר"ן ז"ל חלק עליו גם כן והסכים דהנכון כדברי התוס' דמדאורייתא הם פטורין אפילו בית שער של בתים מפני שהם עצמם אינם מיוחדים לדירה והכא דאמרינן דאילו היו קבועים היו חייבים היינו מדרבנן מפני שפתוחים למקום חיוב ע"כ. ודבר זה אינו מבואר בדברי רבינו שהרי לעיל פטר סתם הבית שער וכו' דמשמע דאינם חייבים אפילו מדרבנן ומרן ז"ל שם כתב דרבינו ס"ל כהרי"ף ז"ל ומ"ש בית שער וכו' היינו בית שער דגינה או דבית העצים וכו' ע"כ ודברי רבינו סתומים שם אמנם נראה דמכאן אין כ"כ תפיסה עליו דאפשר דרבינו מפרש לא קביע דקאמר בגמ' דרוצה לומר לא קביע לדירה כלל וכלומר דאי הוה קביע לדירה דהיינו שבעל הקדרות היה דר שם כחיצונה כן פנימית שניהם היו חייבים ולעיל שכתב מפני שאינם עשויים לדירה ר"ל דסתמן הוא כן הא אם היו דרין בתוכן הן הכי נמי דהיו חייבים ויש סיוע לזה מדסמך לו דין חנויות שבשוקים מפני שאינם קבועים לדירה ודו"ק.

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה