מעשה רקח על הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה· רבי מסעוד חי רקח
פרק ו · הלכה ב
בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות פטור מן המזוזה ואם יש בו כדי לרבע ד' אמות על ד' אמות בשוה אע"פ שהוא עגול או בעל חמש זויות ואין צריך לומר שאם היה ארכו יותר על רחבו וכו'. כתב מרן הקדוש ומפרש רבינו דהיינו שאין בו כדי לרבע ד' על ד' אבל אם יש בו כדי לרבע (פי' בצרוף כל העיגול) חייב והרא"ש חולק על זה וכו' ע"כ וכ"כ הרב ב"י והטור יו"ד סי' רפ"ו ופסק כרבינו דליכא מאן דפליג עליה אלא הרא"ש ז"ל יעו"ש. וראיתי להרב מגן דוד באו"ח סימן תרל"ד שנתעצם הרבה בדברי הרא"ש והרב ב"י והטור ז"ל שהבינו בדברי רבינו דלא בעינן ד' על ד' בתוך העיגול אלא די אם ישנם בצירוף העיגול והקשה תחילה דאם כן מאי שנא מסוכה דבעינן רביע ממש כמו שנראה מדברי הרב ב"י עצמו שנתן שיעור בסוכה עגולה כ"ט טפחים וב' חומשים דאז הוי שבעה על שבעה בתוך הרבוע ותו מאי בשוה דנקט הרמב"ם שהוא שלא לצורך לפי הבנתם ותו למה כתב הרמב"ם ואין צריך לומר שאם היה אורכו וכו' מאי פשיטותיה דזה מדקמאי והדבר פשוט דבעי רבינו ד' על ד' בתוך העיגול עיי"ש שדחה בשתי ידים מה שהבינו הרא"ש והטור והרב ב"י ושאר פוסקים בהבנת דברי רבינו.
ואני הדל באלפי אחרי המחילה רבה נראה לענ"ד דאינם כדאים כל אלה הדקדוקים להפיל דברים העומדים ברומו של עולם של הגאונים ז"ל אשר לבם כפתחו של אולם וחלילה לעשות סתומי עינים כמו שהבין הרב ז"ל כי כל יקר ראתה עינם ובאמת יש לנו הכרח עצמיי שע"כ צריך להבין דברי רבינו כמו שהבינו הגאונים ז"ל וזה ממ"ש רבינו אצ"ל אם היה אורכו יותר על רחבו וכו' שהרב ז"ל הקשה לפי הבנת הגאונים ז"ל דמאי פשיטותיה מדקמאי וכו' ולפי תירוצו לפי דרכו שם שכתב דהיינו לומר שיש שם אורך ה' אמות ורוחב ד' אמות ממילא יש על כל פנים ברבוע ממש ד' על ד' אלא שניתוסף בחלק האורך יותר על הרבוע ומכח זה הוה בכללו אינו מרובע דכל מרובע אורכו ורוחבו שוה מ"מ אם תחתוך המותר של האורך יהיה לך רבוע גמור ד' על ד' אינו מזיק לך מה שיש יותר על הרבוע הראוי וכו' ע"כ. ותמהני איך נחה דעתו ז"ל בזה דיותר ויותר הוא פשוט הך ואצ"ל וכו' לפי דרכו ז"ל דהיכי הוה ס"ד דבית שהוא ד' על ד' ובאורך הוא יותר מד' דליפטר ממזוזה דאיצטריך לכתוב ואצ"ל ומשום דהוי יותר גדולה מן השיעור הוה ס"ד דלא ליחייב אמאי זה הוא דבר רחוק מן השכל ואדרבא כיון דמשום דירה חייב רחמנא מדכתיב ביתיך כל כמה דפשיט טפי עדיף ומחייב ומאי דחז"ל יהבו לן שיעורא היינו לענין הקטנות דחסרון מארבע אמות לא יוכל להמנות בכלל דירה אלא ודאי דכוונת רבינו בהך ואצ"ל היינו לגילוי דעתו טפי דכלפי מ"ש לעיל דאם היא עגולה (דר"ל אף שאין לה זויות) חייבת ולאפוקי מאחרים דס"ל דהיא פטורה וכן אם היא בעלת ה' זויות ואין בה ד' על ד' אלא בצירוף דלא הוי דרך דירה כלומר דאין דרך לעשות כן משום הכי כתב אחר זה ואצ"ל אם היה אורכה יותר על רחבה דיש לה כל הצורך אלא דאינה רחבה ארבעה ובצירוף האורך יש ד' או יותר דדרך לעשות כן שאז אליבא דכו"ע חייבת ונמצא שיש יותר פשיטות בזו מדקמאי לפי הסברות שיש בתלמוד וגם בנוהג שבעולם דיותר נמצא ארוך וקצר לדירה מעגולה או בעלת ה' זויות ולפ"ז מ"ש רבינו תיבת בשוה היינו שלא נטעי לומר דארבע אמות על ארבע אמות דוקא בתוך העיגול בעינן אלא שיש בצירוף אותו העיגול כשנחשבהו מרובע ד' אמות בשוה והך בשוה קאי לכדי לרבע שכתב לעיל דהיינו שיעור זה וכדאמרינן בהלכות שבת הך לישנא גופיה והיינו השיעור ותדע דאם לא כן הו"ל לכתוב אם יש לרבע מאי כדי.
האמנם מה שהקשה הרב להרב ב"י ז"ל דמאי שנא מסוכה יפה הקשה ועיקר קשייתו קיימא שפיר על הרב ב"י גופיה דאילו רבינו כתב סתם פ"ד דסוכה ושם כתב להדיא אע"פ שאין לה זויות לאפוקי מאחרים ואדרבא משם משמע טפי דס"ל דהשבעה על שבעה היינו בצירוף ההיקף שכתב וז"ל סוכה עגולה אם יש בהקיפה כדי לרבע בה ז' על ז' טפחים וכו' ואם איתא הו"ל לכתוב אם יש בה כדי לרבע דהיינו בתוך העיגול ומדכתב אם יש בהיקפה משמע דר"ל בצירוף כאמור. ואשר אני אחזה לי בקושית הרב ב"י ז"ל דכתב כן משום דאשכחן פלוגתא בההיא ברייתא דסוכה דרבי ס"ל דבעינן ד' אמות על ד' אמות ואתיא כאחרים וכמה אמוראי ס"ל הכי אלא דמשום דלא קי"ל כשיטה לא פסקינן הכי אלא דדי בשבעה על שבעה דדירת קבע לא בעינן בסוכה משא"כ במזוזה דלכו"ע שיעורא בד' על ד' וכיון שראה הרב ב"י ז"ל השתי סברות בסוכה ונטה דעתו לסברת אחרים אלא דמטעמא דלא קי"ל כשיטה הוצרך לפסוק בז' על ז' ומשו"ה רצה לפסוק לחומרא בז' על ז' בתוך העיגול כדי לחוש קצת לאידך מאן דאמר דאף דלא בעינן דירת קבע ודי בדירת עראי מ"מ לא שיהיה כל כך עראי דבח' ימי החג מיהא דירת קבע בעינן דחייב אדם לעשות ביתו עראי וסוכתו קבע וגם הרב ב"י לא העתיק שם דברי הרמב"ם כלל ופשיטא דמודה ואזיל דלא ס"ל הכי ועיין להרב ב"ח ז"ל.