אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה· רבי מסעוד חי רקח

פרק ה · הלכה ז

הלכה ו

מברך תחילה. והרב ש"ך יו"ד סי' פר"ט בשם הפרישה ז"ל כתב דהא דאין מברכים שהחיינו משום דאינו בא מזמן לזמן ושאני טלית ובגד וכו' שהוא משום שמחה ובמזוזה אינו מברך על שזיכהו השי"ת בבית אלא על מצות קביעת מזוזה ע"כ אמנם דעת רבינו בסוף הלכות ברכות לברך שהחיינו בשעה שמניח המזוזה דומיא דציצית ותפילין ומעקה משום דהוו דבר הקנוי לו וכו' וכ"כ הגהות אשר"י ז"ל.

ואינו מברך בשעת כתיבתה. שכל מצוה שאין בעשייתה גמר המצוה אינו מברך אלא בשעת גמרה של מצוה דומיא דשופר וסוכה ולולב וכמבואר בדברי רבינו פי"א דהלכות ברכות ועיין נוסח ברכה מחודשת להרב מגן אברהם או"ח סי' י"ט הביאו הרב בני חיי יו"ד שם.

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה