מעשה רקח על הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה· רבי מסעוד חי רקח
פרק ד · הלכה יז
היה לבוש וכו'. ברכות דף כ"ג ברייתא ומימרא דרבא ואמר רב מיאשה בריה דרבי יהושע בן לוי הלכה גוללן כמין ספר ואוחזן בימינו כנגד לבו אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן ובלבד שלא תהא רצועה יוצאת מתחת ידו טפח ופי' רש"י ואוחזן בימינו שלא בבגדו שלא יפלו. שלא תהא רצועה שיש בה קדושה שהרי בהם הוא קושרן ובקשר נראה בעשייתו כמין דלי"ת ויו"ד והשי"ן שבקציצה הרי שדי ע"כ ומתוך דבריו משמע דבימינו דקאמר לאו דוקא דה"ה שמאל ולאפוקי בבגדו שמא יפלו ורבינו העתיק לשון הברייתא. תו איתא התם ת"ר הנכנס לבית הכסא חולץ תפיליו ברחוק ארבע אמות ונכנס אמר רב אחא בר רב הונא אמר רב ששת לא שנו אלא בית הכסא קבוע אבל בית הכסא עראי חולץ ונפנה לאלתר וכשהוא יוצא מרחיק ד' אמות ומניחן מפני שעשאו בית הכסא קבוע. וכתב מרן ז"ל דרבינו והרי"ף והרא"ש השמיטוה וצריך טעם למה וכ"כ בבית יוסף סי' מ"ג וראיתי להרב ב"ח שם שכתב דהם ז"ל סבורים דבההוא דרבי מיאשה אידחיא לה הך דרב ששת וכו' ע"כ והוא דוחק דדברי רבי מיאשה לא קאי אלא למאי דאיפליגו בברייתא איך יניחם קודם שיכנס לבית הכסא וכו' ומה עניינו לההיא דלעיל. ומתחילה היה עולה בדעתי לומר דס"ל ז"ל דבפעם אחת לבד שנפנה בו א"א שיקרא קבע דאין זה אלא עראי דהא קי"ל דבתלתא הויא חזקא אלא שראיתי לרש"י ז"ל שם ע"ב שכתב דבית הכסא עראי היינו שאינו אלא להשתנה וכו' וכן פסק הרב ב"י ונראה שהוא מוכרח גם כן מהסוגיא שם א"כ כיון שנפנה בו אפילו פעם אחת הרי אינו עראי עוד ומ"מ יש ליישב ודו"ק.