אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה· רבי מסעוד חי רקח

פרק ד · הלכה יב

הלכה יא

היה בא בדרך וכו'. ספ"ק דיו"ט דף ט"ו אמר אביי תפילין הואיל ואתא לידן נימא בהו מלתא היה בא בדרך ותפילין בראשו ושקעה עליו חמה מניח ידו עליהם עד שמגיע לביתו היה יושב בבית המדרש ותפילין בראשו וקדש עליו היום מניח ידו עליהם עד שמגיע לביתו מתיב רב הונא בריה דרב איקא היה בא בדרך ותפילין בראשו וקדש עליו היום מניח ידו עליהם עד שמגיע לבית הסמוך לחומה וכן בבית המדרש לא קשיא הא דמנטרן הא דלא מנטרן וכו' ופי' רש"י היה בא בדרך בערב שבת. והתוספות ז"ל הקשו עליו דאם כן אמאי נקט גבי בא בדרך ושקעה ולגבי יושב בבית המדרש וקדש היום ופירשו ז"ל דההיא דבא בדרך בחול איירי משום דלילה לאו זמן תפילין ומה שאינו מביאם בידו דלמא משתלפי ליה מידיה וכו' ע"כ. ורבינו שכתב בשניהם וקדש עליו היום משמע דמפרש כפירוש רש"י ז"ל דשניהם בערב שבת איירי אלא דמדכתב בהיה בא בדרך ושקעה עליו חמה וקדש עליו היום וגבי יושב בבית המדרש לא כתב אלא וקדש עליו היום ואילו במימרא דאביי בהיה בא בדרך ליכא אלא ושקעה עליו חמה. מזה מוכח דדעת רבינו כפירוש התוספות דמימרא דאביי בהיה בא בדרך בחול איירי והיינו ושקעה עליו חמה שכתב ז"ל דמשמעותו בחול ומשום דבאידך ברייתא דמותיב ליה רב הונא קתני היה בא בדרך וקדש עליו היום דמשמע דמקשי משהגיע זמן שאין מניחין תפילין לכך רבינו הזכיר שניהם דשקולין הם בדינם חדא בחול סמוך ללילה ואידך בע"ש וקדש עליו היום וכשכתב רבינו וקדש עליו היום ר"ל או קדש עליו היום ואין זה פלא כי כן דרכו ז"ל לכתוב בקיצור נמרץ והמעיין יבין מאיליו דהא בגמרא איתנהו שניהם כנ"ל ותדע עוד דמי הכריחו לרש"י ז"ל לפרש מימרא דאביי דאיירי בע"ש כי אם מכח ברייתא דמותיב עליה דקתני וקדש עליו היום אלא דרבינו מפרשה כפשטה כיון דחד טעמא אית להו כנ"ל ואפשר לי עוד דגם התוספות ז"ל שחלקו על רש"י במימרא דאביי מודו ואזלי דה"ה בע"ש דהא בברייתא קתני להדיא הכי ולא חלקו על רש"י אלא אמימרא דאביי משום דתני בחדא ושקעה עליו חמה ובאידך וקדש עליו היום.
וראיתי להמפרשים ז"ל שעמדו בדבר זה דמרן הקדוש הבין דרבינו ס"ל כפי' רש"י ולא איירי בחול כלל עד שמכח זה הוכרח לתרץ בעד רבינו לקושיית התוספות עיין עליו אכן במה שהקשה על רבינו לפי דרכו דרבינו איירי בשבת דוקא וא"כ הוה ליה לסמוך דינים אלו למ"ש בהל' י' וכן שבתות ויו"ט וכו' ע"כ. אחרי המחילה אין כאן קושיא גם לפי דרכו דדברי רבינו מסודרין ועומדים דשם הביא תחלה דין זמן הנחת תפילין שהוא דוקא ביום וכתב דלילה ושבתות ויו"ט אינו זמנן ושוב הודיענו מאימת מתחיל זמנן ביום ושוב כתב עד אימת נמשך זמנן ביום ושוב כתב דיני הלילה ואחר כך שב לדין שבת ויו"ט שהזכיר.
עוד הביא מרן ז"ל גירסת הרב מנוח דלא גריס בדברי רבינו וקדש עליו היום בחלוקא דהיה בא בדרך ובאמת שכן מצאתי הגירסא בהרמב"ם קדמון כתיבת יד (ובדברי מרן ז"ל שם נפל ט"ס במ"ש בסוף דבריו סמך לו היה בא בדרך וקדש עליו היום וצ"ל היה יושב בבית המדרש) והטור ז"ל באו"ח סימן רס"ו העתיק לישנא דאביי וכן בסי' ל' ושם כתב הרב בית יוסף עליו שדעתו כדעת רבינו דבחול איירי ונדחק שם הרבה לפרש דגם דין היה יושב בבית המדרש בחול איירי בין לדעת הטור בין לדעת רבינו ודקתני וקדש עליו היום ר"ל משעה שקדש בע"ש הוי לילה לענין הנחת תפילין ע"כ ושוב כתב דרך אחר דגם רבינו בחול דוקא איירי בהא דהיה בא בדרך וכו' עיי"ש ועיין להרב ב"ח ז"ל ולעניות דעתי הקלושה נראה כמו שכתבתי ואין כאן שום קושיא ולא שום דוחק והוא כפתור ופרח. ועיין עוד לרש"ל שם ובדברי רבינו סוף פי"ט דשבת.

ואם לא חלץ וכו'. מנחות דף ל"ו אמאי דאמרינן דלילה לאו זמן תפילין אמר רבי אלעזר אם לשמרן מותר תו איתא התם אמר רבינא הוה יתיבנא קמיה דרב אשי וחשך והניח תפילין ואמינא ליה לשמרן קבעי להו מר ואמר לי אין וחזיתיה לדעתיה דלאו לשמרן קבעי קסבר הלכה ואין מורין כן ע"כ ומפירוש רש"י משמע דשרי אפילו להניחם לכתחילה אמנם רבינו לא סבירא ליה הכי דלא שרי אלא כשלא חלצן מששקעה חמה דאז שרי להשהותם עליו ועיין למרן ז"ל והטור או"ח סימן ל' והרב ב"י שם הליץ בעד רבינו לפי עובדא דרבינא עיי"ש.

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה