אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה· רבי מסעוד חי רקח

פרק ד · הלכה י

הלכה ט

זמן הנחת תפילין וכו'. עירובין דף צ"ו וכתב מרן וז"ל ונחלקו הפוסקים בחולו של מועד שיש מהם אומרים דבכלל יו"ט הוא ואין מניחים בהם תפילין ויש אומרים שמניחים וכן נראה מדברי רבינו שכתב בפ"ז משביתת יו"ט כותב אדם תפילין לעצמו וכו' ע"כ. שמעתי מקשים בלשון זה דשם בפ"ז כתב מרן גופיה להיפך על מ"ש רבינו אבל כותב אדם תפילין ומזוזות לעצמו וכו' ואם אין לו מה יאכל כותב ומוכר לאחרים כדי פרנסתו כתב שם וז"ל נראה שטעמו מפני שהוא סובר דאין מניחים תפילין בחול המועד דבכלל יום טוב הוא ואם כן אין להתיר בכתיבת תפילין יותר מבמלאכה אחרת ע"כ.
ולענ"ד נראה דיש ליישב דכוונת מרן במ"ש כאן וכן נראה מדברי רבינו אלעיל קאי שכתב דיש אומרים דבכלל יו"ט הוא ויש להכריח כן ממ"ש שוב ומנהג העולם היה להניחם וכו'. ואם כוונת מרן דרבינו ס"ל דמניחים לא הו"ל לומר ומנהג העולם וכו' דמשמע שהוא נגד מה שסיים אלא הו"ל לומר וכן היה מנהג העולם כלומר כדברי רבינו ודעימיה שסיים אלא ודאי מוכח דכוונתו ליש אומרים שהביא לעיל ומפני שהביא סברת רבינו דס"ל דאין מניחים הוצרך לומר מחדש דמנהג העולם היה להניחם זה נראה לענ"ד בכוונת דברי מרן ז"ל. אמנם ראיתי בשלטי הגבורים שכתב דרבינו דס"ל דאסור מלאכה בחולו של מועד הוי דרבנן אפשר דס"ל דמניחן בחולו של מועד ושכן מצא באיזה ספרי הרמב"ם ישנים שכתוב בהם בהלכות תפילין ובחולו של מועד מניחן בלא ברכה עכ"ל. ומ"מ מצינו להרב ב"י או"ח סימן ל"א שהסכים לגמרי שלא להניחם כלל והביא כמה פוסקים ז"ל דס"ל דאין מניחים ואח"ז אחרון אחרון חביב הביא דברי התנא האלהי הרשב"י זלה"ה וכתב ע"ז ומאחר שבלימודא דידן לא נתבאר דין זה בפירוש מי יערב לבו לגשת לעבור בקום עשה על דברי הרשב"י המפליג כ"כ באיסור הנחתם ע"כ פקח עיניך וראה מישרים. ועיין בס' חושב מחשבות פסק אחד שחבר על ענין זה באורך.
ועל מ"ש רבינו דזמן הנחת תפילין ביום ולא בלילה מקרא דימים ימימה קשיא לי טובא אמאי לא פסק לברך לשמור חקיו כדאמרינן בפרק בא סימן ובפרק כיצד מברכין דבני מערבא מברכי בתר דמסלקי תפלייהו לשמור חקיו. ומרן ז"ל כתב לעיל סד"ה תפילין כל זמן וכו' וז"ל ומאחר דקי"ל דבשעת סילוק תפילין אין מברכים לשמור חקיו וכו' ע"כ וקשה דתינח אי הוה ס"ל לרבינו דהלכה כמאן דאמר לילה זמן תפילין אמטו להכי לא מברכינן כיון דלא נגמרה המצוה לעולם וכמו שנראה מדברי התוספות פרק הקומץ ד"ה ושמרת וכו' אמנם רבינו שפסק כרבנן דס"ל דלילה לאו זמן תפילין א"כ אמאי לא פסק גם כן דמברכים לשמור חקיו ותו קשה לדידיה דרבנן ס"ל דלילה לאו זמן תפילין אם כן מאי קאמר בגמרא ומודים חכמים לרבי יעקב שאם חלצן לצאת לבית הכסא או ליכנס לבית המרחץ ושקעה חמה שוב אינו חוזר ומניחן הוה ליה לומר ומודים חכמים לתנא קמא דבשלמא לפי' התוספות שכתבו ד"ה רבי יעקב אומר וכו' דר"י ורבנן ס"ל דלילה זמן תפילין ות"ק ס"ל דלאו זמן תפילין וכלפי ר"י דמחמיר טפי מרבנן קאמרי רבנן ומודים לר"י להחמיר שלא להניחם עוד אמנם לרבינו דכולהו ס"ל דלילה לאו זמן תפילין ופליג בלחלצן א"כ הול"ל ומודים חכמים לת"ק וקושיא זו שייכא גם כן לפי' רש"י שם ולזה ראיתי בלשון הרא"ש שהובא סביבות הרי"ף שגורס ומודים חכמים ורבי יעקב וכו' דמשמע דמודים לת"ק וא"כ חכמים דס"ל נמי דלילה לאו זמן תפילין ופליגי בלחלצן מודים לת"ק בהא דאין להניחם מחדש אמנם בהרא"ש אשר נדפס עם מעדני מלך ובהרי"ף גופיה הוא כגירסתינו וצ"ל שט"ס הוא שם ויש ליישב ודו"ק.
ולאידך קושיא קמייתא ראיתי להרב ב"י או"ח סימן כ"ט שכתב דבני בבל פליגי ההך דבני מערבא וס"ל דאין מברכים לשמור חקיו כלל וכוותייהו קי"ל לגבי בני מערבא עיי"ש.
ואכתי קשיא לי תו אמאי השמיט רבינו דין השכים לצאת לדרך ומתיירא שמא יאבדו מניחן וכשיגיע זמן ממשמש בהם ומברך עליהם ופסקוה הרי"ף והרא"ש. והרב ב"י ז"ל שם כתב דאפשר דס"ל לרבינו דאתיא כמאן דאמר לילה זמן תפילין והא דקתני עד שיגיע זמנם היינו זמנן מדרבנן שגזרו שלא להניחם בלילה וכיון שהוא פוסק כמאן דאמר לאו זמן תפילין היא בטלה לה מהלכה לפי דעתו ע"כ. ואחרי המחילה הראויה מכבוד רבנותו ז"ל קשה מאד הדבר לומר כן דסתמא דגמרא התם משמע דאתיא הך ברייתא אליבא דכו"ע ואף למאן דס"ל דלילה לאו זמן תפילין הוא וכמ"ש בשלטי הגבורים ז"ל ותו דא"כ אמאי איצטריך לטעמא דשמא יאבדו ותו דעלה קאי ועד מתי מניחן וכו' דמשמע דברישא כו"ע מודו.
לכך נראה לענ"ד דרבינו לא הוצרך להזכירו דממילא משמע דכיון שכתב דאף דלילה לאו זמן תפילין מי שמניחן ביום וחשכה עליו חמה אפילו הם עליו כל הלילה מותר ומשמע אף דליכא שום אונס מינה נמי וכמעט כ"ש הוא דמשום אונס דשמא יאבדו והוראת שעה דחוקה לצאת דפשיטא דשרי להניחן כיון שאינו מניחן לשם מצוה אלא לשומרם ותדע עוד שרבינו השמיט גם כן דין רבנן דבי רב אשי דכל אימת שנשמטו ממקומן ורוצה להחזירן צריך לברך וכתבוהו הרי"ף והרא"ש ואפילו הכי כתב מרן גופיה לעיל דסמך אמ"ש תפילין כל זמן שמניחן מברך עליהם יעו"ש הכי נמי י"ל דלרוב פשיטותו לא הוצרך להביאו דאונסא דאורחא שאני.

ומאימתי וכו'. ברכות דף ט' וכאחרים ועיין למרן ז"ל.

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה