מעשה רקח על הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה· רבי מסעוד חי רקח
פרק ד · הלכה טו
תפילין צריכין וכו'. שבת דף ק"ל רבי שמעון בן אלעזר אומר כל מצוה שלא מסרו ישראל עצמן עליה וכו' כגון תפילין עדיין היא מרופה בידם דאמר רבי ינאי תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים מאי היא שלא יפיח בהם רבא אמר שלא ישן בהם ופירש רש"י דאמר רבי ינאי תפילין צריכין גוף נקי שלא יפיח אלמא לא זהירי בהו ע"כ מוכח מזה דרבי שמעון בן אלעזר נקיט לה כרבי ינאי ומטעמא דהפחה ומסתבר טפי דהשינה הויא לאונסו ואין שייך לומר רפוייה היא בידם מה שאין כן ההפחה דאף דעיקרה באונס היציאה מן הגוף הויא לרצון כיון דבידו למונעה ע"פ הרוב מלצאת וזה הוא שלא היו נזהרים בה ולכך קראה רשב"א שהיא רפויה בידם וזו נראית דעת רבינו ועיין להרשב"א שם שחלק על פי' רש"י ועיין למרן ז"ל ובבית יוסף סימן ל"ח כתב דאם בריא לו שאינו יכול להתפלל בלא הפחה מוטב שיעבור זמן התפלה ממה שיתפלל בלא גוף נקי ואם יוכל לעמוד לפחות בשעת קריאת שמע יניחם סמוך לק"ש.
לפיכך וכו'. בסוכה דף כ"ו מבואר כדברי רבינו ועיין למרן ז"ל ובבית יוסף או"ח סי' מ"ד.
ולא היתה עמו אשה. הכי איתא התם ת"ר הנכנס לישן ביום רצה חולץ רצה מניח וכו' רבי יוסי אומר הילדים לעולם חולצין ואינן מניחין מפני שרגילין בטומאה לימא קסבר רבי יוסי בעל קרי אסור להניח תפילין אמר אביי בילדים ונשותיהם עמהם עסקינן שמא יבואו לידי הרגל דבר ע"כ ומזה הקשו התוספות והרשב"א ז"ל על מ"ש רש"י בשבת דף מ"ט אמאי דאמר רבא שלא ישן בהם שמא יפיח או יראה קרי וכו' והקשו שם דמזאת הסוגיא משמע דלא חיישינן אלא שמא ישמש אבל משום קרי לא חיישינן ע"כ. ונראה דיש להליץ בעד רש"י ז"ל דהא דאמר אביי בילדים ונשותיהם עמהם דרך דחיה הוא דקאמר הכי כלומר דאין ללמוד מכאן אם רבי יוסי סבר דבעל קרי אסור להניח תפילין או לא דאי מהא לא איריא דמצינן לתרוצי מלתא דבנשותיהם קאמר ומשום הרגל דבר וכו' ודעת רבינו כהתוס' והרשב"א ז"ל כמבואר. וממה שסתם רבינו ולא פרט ילדים דוקא משמע דס"ל דלאו דוקא ילדים וארחא דמלתא קתני וכ"כ מרן ז"ל ועיין עליו.
וישן הקשה הרב רבינו יונה ז"ל איך שינת עראי מותר והא אסור להסיח דעתו מהם וי"ל דלא מקרי היסח הדעת אלא כשעומד בקלות ראש ושחוק אבל כשהוא מתנמנם אין כאן היסח הדעת כי הוא שוכח הבלי העולם ע"כ וכ"כ הרב בית יוסף ומגן דוד שם והרב ב"ח ז"ל כתב ומ"מ מצוה מן המובחר שלא יסיח דעתו מהם כלל מגן אברהם ז"ל ועיין למרן ז"ל.