אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה· רבי מסעוד חי רקח

פרק ד · הלכה א

פרק ד

היכן מניחין וכו'. מנחות דף ל"ו תנא דבי מנשה בין עיניך זו קדקד היכא אמרי דבי רב ינאי מקום שמוחו של תינוק רופס ופי' רש"י ז"ל רופס רך כשהוא קטן בן שנה ע"כ והתוספות כתבו שם מקום שמוחו של תינוק רופס הוא הדין הסמוך למצח כדמוכח לקמן מקום הראוי לטמא בנגע אחד ואמרינן בעירובין מקום יש בראש שראוי להניח בו שני תפילין ע"כ. משמע מדבריהם ז"ל דמקום שמוחו של תינוק רופס לאו היינו כל גובה הראש אלא מחצי גובה הראש ולמעלה אבל מחציו ולמטה עד התחלת עיקרי השער לא ילפינן לה אלא מאידך דלקמן והכי איתא התם גובה הראש מנלן דתנו רבנן בין עיניך זו גובה שבראש וכו' מה להלן בגובה שבראש מקום שעושה קרחה אף כאן וכו' רבי יהודה אומר אינו צריך אמרה תורה הנח תפילין ביד הנח תפילין בראש מה להלן במקום הראוי לטמא בנגע אחד אף כאן במקום הראוי לטמא בנגע אחד לאפוקי בין עיניך דאיכא בשר ושער ע"כ וא"כ כדין הכריחו התוס' ז"ל דבין למאן דיליף לה מקרחה בין למאן דיליף ממקום הראוי לטמא בנגע אחד לעולם מקום הנחת תפילין בכל מקום שיש בו שער קאמר בכל שיפוע הראש כלפי הפנים וכ"כ להדיא הרא"ש ז"ל ונסתייע גם כן מדברי הירושלמי עיי"ש. מעתה קשה על רבינו תרתי חדא דכתב מניחים על הקדקד שהוא סוף השער וכו' דמשמע דאין לנו מקום ראוי לתפילין כי אם בסוף השער והרי בעירובין אמרינן מקום יש בראש להניח בו שני תפילין בלי חולק אם כן בהכרח גם למעלה מסוף השער הוא מקום הראוי לתפילין ותו קשה טובא שיחלוקו התוספות והרא"ש ז"ל עם רבינו במציאות דלדידהו מקום שמוחו של תינוק רופס הוי מחצי גובה הראש ולמעלה ולרבינו הוי למטה בסוף השער.
וראיתי להרב ב"י או"ח סימן כ"ו שאחר שהביא דברי הרא"ש וספר התרומה והמרדכי ז"ל כנ"ל כתב וז"ל אבל הרמב"ם כתב מניחים אותם וכו' ונראה שהוא סובר שבמקום עיקרי השער רופס מוחו של תינוק והא דאמרינן מקום יש בראש להניח שני תפילין אפשר דלא זה על זה קאמר אלא סמוכים זה אצל זה ברוחב הראש שכנגד בין העינים אי נמי זה על זה ומקום הנחת שני תפילין מוח התינוק רופס וזה נראה יותר כי היכי דלא נשוייה חולק בהדי הרא"ש וס' התרומה לענין דינא ע"כ. הנה שגם הרב ב"י הוצרך לידחק בדברי רבינו והתירוץ הראשון הוא דחוק מאד וכמעט אין לו העמדה כלל דהא בין עיניך כתיב ובעינן שיהא במקום המכוון כנגד בין העינים באמצע הפנים ותמיהא מלתא נמי טובא דגם רבינו כתב כן להדיא בדין זה וצריך לכוין אותם באמצע וכו' אמנם התירוץ שני נראה שהוא אמת ומוכרח מצד עצמו שהרי ידוע שהקדקד הוא בגובה שבראש כדכתיב מכף רגלו עד קדקדו וכו' אלא שהוא נמשך עד למטה בראש והוא מקום המוח ואם כן כשכתב רבינו והוא המקום וכו' קאי לעל הקדקד שהזכיר תחילה דהתחלתו מגובה הראש וכן נראה שהבין הרב בעל קרית ספר ז"ל שהרי העתיק לשון רבינו וכתב דכתיב הכא בין עיניך וכתיב התם בין עיניכם מה להלן בגובה של קדקד מקום שעושה קרחה בשער אף כאן וכו' וזהו מתחילת השער הסמוך למצח נגד גובה הראש שהוא עד מקום שמוחו של תינוק רופס ע"כ ואם באנו לדקדק דברי הרב נראה עוד שהבין שגם רבינו מודה להרא"ש והתוספות גם למציאות מקום שמוחו של תינוק רופס שהרי כתב שהוא עד מקום וכו' והיינו ע"פ הנ"ל דתיבת והוא המקום שכתב רבינו לא קאי לסוף השער שהזכיר אלא לעל הקדקד שכתב תחילה ואין זה פלא לפרש דברי רבינו כן דהדבר מבואר דכיון דהדבר תלוי במציאות לא חש ז"ל שנטעה בדבריו גם הסמ"ג ז"ל כתב וז"ל ותפילין של הראש מקום שמוחו של תינוק רופס ויש שם מקום להניח שני תפילין ע"כ שאם נפרשיהו כפשוטו הוא כתירוץ שני של הרב ב"י על דברי רבינו ממש דהא על כרחין בסוף השער שכנגד הפנים הוא מקום הנחת תפילין לכו"ע.
אכן כדי שגם הוא לא יחלוק על המפרשים ז"ל במציאות מצינן לפרשו דהכי קאמר ויש שם מקום דהיינו סמוך קצת למקום שמוחו של תנוק רופס וקאי לתפילין של ראש שהזכיר דאל"כ תהיה זאת סברא שלישית אלא נראה שגם הוא לא חש בדבריו דאין לחוש לשנטעה ודבר נכון הוא זה שלא יחלוקו במציאות דהמוחש לא יוכחש הגם שבאמת דברי הסמ"ג נראה שהם לקוחים מההיא דעירובין דף צ"ה דאמימרא דרב שמואל בר רב יצחק דקאמר מקום יש בראש להניח בו שני תפילין מייתי הא דתנא דבי מנשה בין עיניך זו קדקד היכא אמרי דבי רבי ינאי מקום שמוחו של תינוק רופס אכן מדחזינן להתוספות ז"ל שהביאו ראיה לדבריהם מהך דעירובין כנ"ל ש"מ דס"ל דאין כאן מחלוקת לא לענין דינא ולא במציאות דמר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי והוא הדרך הנכון כל היכא דאפשר. ומכל האמור נלמד דלכולי עלמא יש להניח התפילין במקום שיער דוקא וכל הקציצה דוקא בעינן שתהיה כולה על גבי השער ודלא כאותם הנוהגים להניחם חציים בסוף השער וחציים על המצח וכבר צווח על זה הרב מגן דוד או"ח סי' כ"ז וז"ל ורבים נכשלים באיסור זה ועוברין על איסור דאורייתא שכל התפילין צריכים להיות מונחים במקום שיש בו קרחה וכו' ע"כ. והרב כנסת הגדולה כתב שם בשם השלטי הגבורים שלא די שלא קיים המצוה אלא שמברך ברכה לבטלה ע"כ ומכל שכן וק"ו אם יניחם על המצח ממש כמו שיש נוהגים דהרי תנן במתניתין להדיא נתנה על מצחו או על פס ידו הרי זה דרך האפיקורוסים והשומע ישמע והחדל יחדל ותבא עליו ברכת טוב לעושה מצות אבינו שבשמים כאשר ציונו על ידי משה עבדו על פי האמת והצדק.

ויהיה הקשר וכו'. גם זה שם אמר רב יהודה קשר של תפילין צריך שיהיה למעלה כדי שיהיו ישראל למעלה ולא למטה ופירש רש"י למעלה בגובה הראש ולא למטה בצואר.

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה