מעשה רקח על הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה· רבי מסעוד חי רקח
פרק ג · הלכה יד
הרצועות וכו'. מנחות דף ל"ה אמר רבי יצחק רצועות שחורות הלכה למשה מסיני וכו' כדברי רבינו ועיין להרב בית יוסף סימן כ"ז.
אלא כעין הקציצה. משמע דהקציצה דהיינו הבית עצמו אין קפידא שיהיו שחורים אלא מאיזה צבע שירצה וכ"כ התוספות שם ד"ה רצועות שחורות יש שעושים בתים של תפילין מקלף לבן דלא בעינן שחורות אלא רצועות מפי רבי ע"כ וכ"כ הרא"ש ז"ל ושם ראיתי להרב לחם חמודות שהשיג על ר' מרדכי יפה בעל הלבושים ז"ל שכתב בסי' ל"ב סעיף מ' וז"ל הלכה למשה מסיני שיהיו שחורות בין הבתים בין הרצועות והיינו דוקא לעיקר מצותן מיהו אם עשאן מצבע אחר כשר ע"כ והקשה עליו דהבתים שיהיו שחורות אינו הלכה למשה מסיני כלל כי זה לא נמצא בשום מקום ועוד הקשה למ"ש ומיהו אם עשאן מצבע אחר כשר דזה אינו דאם לא עשה הרצועות שחורות הם פסולים ודאי עיי"ש ומלבד מה שהקשה הרב ז"ל עוד יש לתמוה דהוא סותר את עצמו דשם בסימן ל"ג ס"ד כתב וז"ל וכיון שצריכים להיות שחורות מהלכה צריך שישחירם ישראל וכו' משא"כ בעור הבתים שמפני שאין צריכים להיות שחורות משום הלכה אלא משום נוי ואפילו אם לא הושחרו כשרות לפיכך גם אם הושחרו ע"י גוי כשרות שאין מעשה זה לשם צורך תפילין ע"כ ושם כתב דהלחם משנה שהבתים יהיו שחורות אתמהא טובא ולדעתי שאיזה תלמיד טועה כתבו ולשון הטור שם הטעהו שכתב ויהיו מרובעים ושחורים ואם עשאם מצבע אחר כשרים אלא שעיקר מצותן להיות שחורים ע"כ וסבר דכי היכי דהרבוע הוא הלכה למשה מסיני כן השחרות הלכה למשה מסיני ועלה קאמר ואם עשאה וכו' שהוא ממש כדברי הלבוש ז"ל אמנם האמת יורה דרכו שאין זו כוונת הטור וק"ל.
ונוי הוא לתפילין שיהיו כולם שחורות וכו'. עיין בהרב ב"י או"ח סי' ל"ג ובהכנסת הגדולה שם הביא דהרדב"ז ז"ל פירש דברי רבינו כמ"ש הרב ב"י וסיים ומי שירצה להתנאות במצוה לדעת הרמב"ם יצבע גם אחורי הרצועה שחור ואין אנו נוהגים כן ע"כ ועיין מ"ש רבינו בסוף הפרק.