אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה· רבי מסעוד חי רקח

פרק ג · הלכה יב

הלכה יא

רחבה כאורך השעורה. והתוספות שם סוף ד"ה וכמה שיעורייהו וכו' כתבו דיש אומרים דמצות שיעור רוחב הרצועות יותר מכחטה ופחות מכעדשה ואם יותר כשר ע"כ וגירסת הסמ"ג ומרדכי ואגודה ופחות מכשעורה והכי מסתברא ומ"מ כתבו ז"ל כדברי רבינו וכן פסק הרב בית יוסף ז"ל.

ואורך רצועה וכו'. שם וכמה שיעורייהו וכו' ורבינו נראה שאינו מפרש כפירוש רש"י ולא כהתוס' ז"ל עיין עליו.

עד שיגיעו לטבור. וכתבו ז"ל דהימנית תהיה ארוכה מן השמאלית ומרן הביא משם הטור ז"ל של ימין עד הטבור ושל שמאל עד החזה וי"א של ימין עד המילה ושל שמאל עד הטבור.

כדי שתקיף את הזרוע ויקשור וכו'. פירוש הקשר כמין יו"ד שהזכיר ז"ל בהל' י"ג ומ"ש כדי שתקיף את הזרוע אינו אלא כדי לבא ולעשות הג' כריכות על האצבע האמצעי דאילו הכריכות שנוהגים לעשות אין קפידא בדבר דאינן מן המצוה וכמ"ש הרב בית יוסף סי' כ"ה בשם הרא"ש בתשובה ומפני טעם זה כתב הטור שם דטוב לאחרם עד לאחר שיניח של ראש ע"כ וכן אנו נוהגים ובסימן ל"ב כתב ונהגו העולם לכרוך על הזרוע ששה או שבעה כריכות ע"כ והרב מג"א שם כתב דבכוונות כתוב לעשות ז' כריכות וכ"כ בשל"ה ע"כ ואותם הכריכות הראשונים שנוהגים לעשות בתחילת ההדוק של התפילין בקיבורת ראיתי בזה מנהגים שונים כי יש עושים ג' ואומרים כנגד השי"ן של שדי ויש עושים ד' כנגד היו"ד ובספר גולל אור שנדפס מחדש באזמיר ראיתי שכתב משם הר"י צמח ז"ל שאין לעשות הג' כריכות על הקבורת אלא לקשור היו"ד עם התפילה לא זולת ע"כ ומ"מ מנהג העולם אינו כן ומנהגם של ישראל תורה היא.

ותמתח רצועה אחת. הלשון מגומגם דהרי אין כאן כי אם אחת ונראה דאגב שהזכיר בשל ראש שתים הזכיר בשל יד אחת ובשו"ע העתיק דברי רבינו והשמיט רצועה אחת עיי"ש.

שלש כריכות. ובכוונות האר"י זלה"ה איתא ששני כריכות יעשה בפרק התחתון של האצבע והשלישי בפרק האמצעי הרב מגן אברהם והרב מגן דוד סי' כ"ז.

ויקשור. קשירה זו איני יודע מה טיבה ונראה דהכוונה להחזיק הרצועה שלא תתפרד.

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה