מעשה רקח על הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה· רבי מסעוד חי רקח
פרק א · הלכה יט
אין כותבים וכו'. פ"ק דמגילה דף ח' אין בין ספרים וכו' וכרבן שמעון בן גמליאלעיי"ש.
שלא תדבק וכו'. מנחות דף כ"ט ול"ב. וכתב הרד"ך בית א' סימן פ"ב צריך ליזהר כשנוגעת אות לחברתה שלא תעשה בדבקותה צורת אות אחרת כגון את אשר תאפו אפו שנדבק הוי"ו עם הפ"א שאז דומה לטי"ת וכיוצא ע"כ ובאות טי"ת שנגע התג הדק למטה וכן הפ"א והעי"ן והצד"י והשי"ן שאין מדינם ומשפטם נשתנית ונפסדה צורת האות קרינן בהו שו"ת מהראנ"ח סימן א' ובשו"ת בית חדש סימן א' כתב באות הטי"ת שנגע התג שלה בפנים אין צריך גרירת כל האות כי הראש שלה נעשה בתחילה בצורת נו"ן נעשה בהכשר עיי"ש ופשוט הוא.
שאין התינוק וכו'. שם רמי בר דיקולי וכו' ונראה פשוט דהיינו דוקא כשאנו מסופקים בדבר אמנם אם אנו רואים שנשתנית צורת האות פשיטא דאין להכשיר מפני קריאת התינוק וכן כתב הרמ"ף כתב יד סימן ל"ה וכ"כ ז"ל. ולא נתבאר בדברי רבינו אם יש לכסות לו שאר האותיות אמנם הרב ב"י או"ח סימן ל"ב כתב שיש ללמוד שיכול להראות לו כל השורה ופירש הרב כנסת הגדולה שם דרוצה לומר מה שאחר תיבה זו אבל מה שקודם לה לא דסרכיה נקט ואזיל ע"כ ובספר גט פשוט סימן קכ"ה ס"ק פ"ג מקיל בדבר אף לדעת מוהרי"ט ז"ל כשאינו בפרשת השבוע שהוא רגיל בה ועיין בשו"ת מהראנ"ח סימן א'.
לפיכך וכו'. שם ובשבת דף ק"ג.
וכן כל כיוצא בזה. ובאות יו"ד יש ליזהר שלא תדמה לרי"ש רש"י ומהר"א יצחקי ז"ל אמר לי שהוא פסל תפילין שהיה כתוב כן. וביו"ד של השם שדומה לרי"ש קטנה והראוה לתינוק וקראה רי"ש או חי"ת לענין התיקון עיין להרב גינת וורדים או"ח כלל ב' סימן י"ב.
עד שירוץ וכו'. כלומר דלכתחילה יש לו לכתוב כן דאילו בדיעבד כשיש לנו ספק כבר הזכיר דסמכינן אתינוק.