מעשה רקח על הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה· רבי מסעוד חי רקח
פרק א · הלכה יא
צריך לעבד וכו'. נלמד מעובדא דההוא דאתא לקמיה דרבי אבהו וכו' גיטין דף נ"ד.
לפיכך אם עבדן הכותי וכו'. שם דף כ"ח הא ודאי גוי אדעתא דנפשיה קעביד ע"כ ויש מי שמתיר על ידי שיסייע הישראל קצת ויאמר לו וכו' עיין להרב בית יוסף או"ח ויו"ד ואין צורך שכל העיבוד יהיה על ידי ישראל רק שישים העורות בתוך הסיד לשם קדושה ואחר כך יגמור הגוי ועיין להמפרשים ז"ל.
ומזוזה אינה צריכה וכו'. מרן ז"ל הביא תשובת רבינו לחכמי לוניל ז"ל על זה וראיית רבינו דלא מצינו בה עיבוד לשמה ועוד הביא ז"ל דברים מגומגמים בענין זה ומכ"ש לפי מ"ש ז"ל בפ"ה הל' ד' עיי"ש והגהות מיימוניות שהביא משם רבו ז"ל ראיה לדברי רבינו מדאיתא בפרק הקומץ (מנחות דף ל"ד) אמזוזה יכול יכתבנה על האבנים וכו' משמע שאינה צריכה עיבוד לשמה ושכן דעת רש"י בעירובין ופרק התכלת וכו' ע"כ והוא שם בתוספות דף מ"ב ע"ב ד"ה ונקחים וכו' שכתבו דרבינו משה בר מיימון כתב כדברי רש"י דמזוזה לא בעיא עיבוד לשמה וכו' ע"כ והרב ב"י יו"ד סימן רפ"ח פסק דלכתחילה צריכה עיבוד לשמה על פי שיטת רוב הפוסקים ובשעת הדחק יסמוך על דברי רבינו והרב ב"ח שם פסל אפילו בשעת הדחק והוא תימה דכיון דאיכא רבינו ורש"י ז"ל דמכשרו ומשמעותם ז"ל דאפי' לכתחילה איך נאמר דאפילו בשעת הדחק לא יועיל ועיין להט"ז והרש"ך שם.