מעשה רקח על הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה· רבי מסעוד חי רקח
פרק א · הלכה ה
אם כן מה מעטה ההלכה וכו'. הקשה מרן הקדוש דבפרק הבונה תניא כתב האזכרות בזהב יגנזו משמע דוקא אזכרות אבל כתב אותיות אחרות בזהב כשר ויש לומר דהוא הדין שאם כתב שאר אותיות בזהב נמי פסול שהרי לא כתבן בדיו ואזכרות דנקט משום דסלקא דעתך אמינא דלרוב מעלתם ראויות ליכתב בזהב קמ"ל דהכי משמע מדתניא בפ"ק דמסכת סופרים אין כותבים בזהב וכו' ע"כ. והדבר תמוה מי הכריחו למרן ז"ל לפרש כן דפשט הברייתא דקאמר יגנז היינו משום דאין מועיל תיקון משום דהוי אזכרות דוקא דהו"ל מוחק את השם משא"כ באותיות אחרות דאפשר להם בתיקון וכזה הקשה הפרי חדש ז"ל.
ואפשר דמרן הקדוש ס"ל דכיון דבההיא דמסכת סופרים אמרינן אין כותבים בזהב מעשה בתורתו של אלכסנדרוס שהיו כל אזכרותיה כתובות בזהב ובא מעשה לפני חכמים ואמרו תיגנז ע"כ ומוכח מינה דלרוב מעלת האזכרות כתבום בזהב ואפילו הכי אמרו חכמים תיגנז ה"ה נמי בההיא דהבונה אית לן למימר הכי וכן נמי בהך ברייתא גופא איתא או שכתב שלא בדיו ולא הוה ליה לאשמועינן תו פיסול אם כתב האזכרות בזהב דיגנז משום דהו"ל מוחק את השם וכלומר דלא אתא אלא לאשמועינן דאין לו שום תיקון דהא הלכה רווחת קי"ל דהמוחק את השם לוקה ולא מסתבר לפלוגי בין נכתב בדיו לשאר מיני צבעונים או בזהב והרי קי"ל כלי שהיה כתוב בו שם יגוד ויגנז ובכלי מסתברא דודאי אינו כתוב בדיו שהרי אינו מתקיים משא"כ אם נאמר כמ"ש מרן אתי שפיר דאף דלעיל קאמר אין כותבים אלא בדיו הוה אמינא דלא קאי אאזכרות דבהו אין הכי נמי דאי מצינן להעלותם בדבר אחר יותר חשוב מדיו הוה עבדינן ולהכי קאמר דאפ"ה יגנז ונמצא כוונת מרן דקאי אדברי רבינו דאם כתב שאר אותיות בזהב דינו כשאר טעיות ובאזכרות אין להם שום תיקון ויגנז ושניהם פסולים וזהו שכתב רבינו הרי אלו פסולין כלומר והאי כדיניה והאי כדיניה כאמור.