מעשה רקח על הלכות תפילה וברכת כהנים· רבי מסעוד חי רקח
פרק יג · הלכה כה
אף על פי וכו'. שם א"ר הונא בר יהודה א"ר אמי לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום אפי' עטרות ודיבון שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכים לו ימיו ושנותיו ודקדק רבינו לכתוב אע"פ וכו' משום דהוה סלקא דעתין דהך דינא איירי ביחיד הדר באיזה כפר שאין בהם מנין לקרות בתורה כל שבת וכמו שהבין ראב"ן הביאו הרב בית יוסף אורח חיים סימן רפ"ה בשם ההגהות.
בכל שבוע וכו'. שם רב ביבי בר אביי סבר לאשלומינהו לפרשייתא דכולא שתא במעלי יומא דכפורי תנא ליה חייא בר רב מדפתי ועניתם את נפשותיכם וכו'. וכי בתשעה מתענים וכו' אלא כל האוכל ושותה וכו' סבר לאקדומינהו א"ל ההוא סבא תנינא ובלבד שלא יקדים ושלא יאחר ופי' רש"י סבר לאקדומינהו לסדר כל הפרשיות בשבת אחת או בשתי שבתות ע"כ והתוספות כתבו שם מהמדרש דשלשה דברים צוה רבי את בניו אל תאכלו לחם בשבת עד שתגמרו כל הפרשה משמע דקודם אכילה צריך להשלימה ועוד כתבו ז"ל דממנחה של שבת ואילך עד שבת הבאה נקרא עם הצבור ע"כ והרב ב"י שם מהגהות בשם הרב מנוח כתב דבדיעבד יכול להשלים עד רביעי בשבת כדאמרינן בהבדלה ובשם רבינו שמחה כתבו שאם לא יכול להשלים עם הצבור ישלים ביום שמיני עצרת שבו גומרין הצבור וכו' ע"כ.
שנים מקרא ואחד תרגום. משמע קצת דר"ל שנים מקרא פעם אחת ואחד תרגום סמוך לו תכף וכדעת סדר היום והגהות ולחם חמודות וכתבים הביאם הרב מגן אברהם ז"ל שם ורש"ל והשל"ה כתבו שיקרא כל פרשה שני פעמים מקרא ואחר כך התרגום עליה וטעם שנים מקרא ואחד תרגום מצאתי להשיירי כנסת הגדולה בשם מגיד משנה זכרונו לברכה דשנים מקרא כנגד הקוראים הקורא והשליח צבור ואחד תרגום כנגד המתרגם ובספר מ"מ ז"ל כתוב שמעתי כנגד התורה שנתנה ג' פעמים בסיני ובאהל מועד ומשנה תורה ע"כ.
ופסוק שאין בו תרגום וכו'. היינו מאי דאמרו שם אפילו עטרות ודיבון ופירש רש"י שאין בו תרגום אמנם התוספות שם הקשו עליו דאם כן אמאי נקט עטרות ודיבון היה לו לומר ראובן ושמעון או פסוק אחר שאין בו תרגום כלל ותירצו דאין בו תרגום ידוע אלא תרגום ירושלמי וכו' ע"כ ובספר רבינו בחיי הביאו הרב כנסת הגדולה כתב לפי שיש באלו העיירות שמות של ע"ז שלא תאמר כיון שהתרגום הוא פי' הכתוב אין לנו לתרגם הכתוב הזה כי יש בהם זכרון ע"ז וכו' ע"כ ובזה מתורצת קושיית התוספות ז"ל וקרוב לזה כתב הרב מגן דוד שם וא"כ צ"ל דהתרגום שלנו שתרגם מכללתא ומלבשתא וכו' הוא מהירושלמי. ודע שהתוס' ז"ל כתבו שם שאם לועז הפרשה אינו מועיל מפני שהתרגום מפרש מה שאין ללמוד מן העברי וכו' על כן אין לומר בשום לשון כי אם בלשון תרגום ע"כ והרב ב"י שם הביא יש אומרים שגם בפי' רש"י הוי כמו תרגום וירא שמים יצא ידי כולם ויקרא התרגום ופי' רש"י ע"כ והרדב"ז ז"ל כתב בתשובה שאם הוא בקי בטעמים יקרא הפסוק בספר תורה וכו' כנסת הגדולה ז"ל. ודין ההפטרה לא הזכירו רבינו משום דאינו בגמרא והביאו הרב ב"י ושאר פוסקים ז"ל וכן אנו נוהגים.