מעשה רקח על הלכות תפילה וברכת כהנים· רבי מסעוד חי רקח
פרק יג · הלכה יט
נהגו העם וכו'. כתב מרן הקדוש וז"ל כתוב במרדכי פרק בני העיר שנהגו ע"פ פסיקתא לאפטורי תלתא דפורענותא ושבע דנחמתא ותרתי דתיובתא והם נחמו ותאמר עניה, אנכי רני קומי, שוש דרשו שובה ע"כ והיינו כשיש שתי שבתות בין ר"ה (ליוהכ"פ) [לסוכות] אבל ברוב השנים שאין שם אלא שבת אחת מפטיר שובה ורבינו סתם ע"פ רוב השנים שאין שם אלא שבת אחת ע"כ ובמרדכי שם מבואר דשובה מפטירין בין יוהכ"פ לסוכות משום שיש בה שאלת מטר דצריכין לימות החג ויפה צעקה קודם גמר דין וכו' והיינו כמ"ש התוספות סוף מגילה דקורין גם כן פסוקי יואל דכתיב בהו ויורד לכם גשם יורה ומלקוש וכו' ובמרן ז"ל יש להגיה והיינו כשיש שתי שבתות בין ר"ה לסוכות דקאי להפסיקתא שהזכיר המרדכי ומדכתב שרבינו סתם ע"פ רוב השנים וכו' משמע שאם יחולו שתי שבתות בין ר"ה לסוכות מפטירין דרשו בשבת שבין ר"ה ליוהכ"פ ושובה בין יוהכ"פ לסוכות כנ"ל אכן קשה דהרב ב"י גופיה או"ח סוף סי' תכ"ח על דברי הטור שהזכיר מנהג זה כתב ז"ל שהוא נגד הפסיקתא ושוב קיימו ונסתייע מדברי רבינו שלא חילק ומשמע דבין כשחל שבת אחת בין ר"ה לסוכות לכשחלו שתי שבתות והוא היפך מ"ש מרן כאן כמבואר. ויש ליישב דשם הכריח כן לפי דרכו לקיים המנהג דלעולם מפטירין שובה בשבת שבין ר"ה ליוהכ"פ ולדברי הפסיקתא דבעי תרתי דתיובתא יישב דקורין דרשו בצום גדליה וכו' וכאן רצה להשוות דברי רבינו עם הפסיקתא לגמרי וכיון דשני הפירושים יתכנו בדברי רבינו ואין בהם שום קושי כמבואר אין כאן שום גמגום ודו"ק.