אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות תפילה וברכת כהנים· רבי מסעוד חי רקח

פרק יב · הלכה כד

הלכה כג

כל הגולל ספר תורה וכו'. מימרא דרבי שפטיה במגילה דף ל"ב ופירושים רבים נאמרו בדין זה עיין למרן ז"ל ובב"י או"ח סי' קמ"ז והמפרשים ז"ל ויש לחוש לכולם להחמיר לכבוד הספר תורה.

וצריך להעמידו על התפר וכו'. גם זה שם ומפרש רבינו הטעם כדי שלא יקרע וכן פסק הרי"ף ז"ל ורש"י ז"ל פירש מפני שמתהדק יפה כשהתפירה בין שני העמודים וכ"כ מרן ז"ל.

מקום שמוציאין ספר וכו' אין הצבור רשאים וכו'. סוטה דף ט"ל אמר רבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי אין הצבור רשאים לצאת עד שינטל ספר תורה ויניח במקומו ושמואל אמר עד שיצא ולא פליגי הא דאיכא פתחא אחרינא הא דליכא פתחא אחרינא אמר רבא בר אהינא אסברא לי אחרי ה' אלהיכם תלכו ופי' רש"י ז"ל איכא פתחא אחרינא משניטל ספר תורה לצאת דרך פתחו הרוצה לצאת בפתחו אחר יוצא ואפילו לא יצא ספר תורה ליכא פתחא אחרינא נכון שיצא ספר תורה תחילה ולא יצא האדם בפתח לפני ספר תורה ע"כ. ודברים אלו קשים לכאורה במ"ש איכא פתחא אחרינא וכו' יוצא ואפילו לא יצא ספר תורה דהא ודאי סברת שמואל היא והוא אמר עד שיצא דמשמע דפליג אתנא קמא דבעי עד שיונח במקומו שהוא הבית שמשתמר בו כמ"ש רש"י גופיה לעיל ומשמע דשמואל אתא לאקולי ולמימר דלא בעינן עד שיונח במקומו אלא סגי עד שיצא הספר תורה מבית הכנסת ויציאה מיהא בעינן ואיך כתב ואפילו לא יצא.
ונראה דקשיתיה לרש"י ז"ל דאי אפשר לפרש עד שיצא דקאמר שמואל דהיינו מבית הכנסת דאם כן לא הוה פליג מידי עם הת"ק אפילו לפי הסלקא דעתין דהא הת"ק קאמר דעד שינטל ספר תורה ממקומו דהיינו מהתיבה שהוא שם עתה עד שיצא מהבית הכנסת אין לצבור לצאת מבית הכנסת ומה שכתב ויניח במקומו לאו איציאה קאי דביציאה מבית הכנסת איירינן והא מילתא אחריתי היא דאגב אורחיה קמ"ל דבעינן גם כן שילווהו עד שם כמ"ש בר אהינא ועכ"פ יציאה דאמרינן בבית הכנסת היא והכי מוכח ממ"ש רש"י בסוף דיבור זה וז"ל ליכא פתחא אחרינא וכו' ולא יצא אדם בפתח לפני ספר תורה הרי דאיציאה מבית הכנסת דוקא קפדינן ואם כן שמואל דקאמר עד שיצא דהיינו מבית הכנסת בהא לא פליג את"ק ומה שייך לומר ולא פליגי ואין לומר דמשום הלוייה קאמר שמואל דלא בעי לוויה חדא דבהא לא גילה דעתו ועיקר דין היציאה ליתי בלוויה ותו דאמאי לא יחייב שמואל הלוויה כיון דאיכא הוכחא מקרא דאחרי ה' אלהיכם תלכו.
וכן כתב המרדכי ז"ל בפשיטות דלשמואל אף דיוצא בדאיכא פתחא אחרינא מכל מקום לוויה בעי ומכח זה הוכרח רש"י לפרש דעד שיצא דקאמר שמואל היינו מהתיבה שקראו בו ודי בהכי ולא בעינן עד שיצא מבית הכנסת ובדאיכא פתחא אחרינא כיון שיצא הס"ת מהתיבה סגי ויכול לצאת בפתח אחר. ומעתה נבא לדברי רבינו שהוא ז"ל נראה דלא ס"ל כפי' רש"י אלא כפשטא דשמעתא ויציאה לא קאי אבית הכנסת דוקא אלא ההפרדה מהספר תורה קרי ליה יציאה וקשה טובא אמאי לא הזכיר רבינו החילוק שיש בין איכא פתחא אחרינא ללא דמשמע דליכא מאן דפליג. והרב לח"מ כתב דרבינו סבירא ליה דרב אהינא פליג אהנהו דלעיל דסברי דאין צריך ללוותו והוא סבר דצריך ללוותו ואם כן עכ"פ צריך להמתין ללוותו ולא שאני לן בין איכא פתחא אחרינא ללא דבתר לוויה תלוי הדבר ופסק כרבא דהוא בתרא ע"כ והרב ז"ל נראה שהבין דיציאה קאי אבית הכנסת דוקא ולכך כתב כן אמנם אם נפרש דקאי אהפרדה מהספר תורה יקשה ולזה אפשר דלא ביארו רבינו משום דמילתא דפשיטא היא דהא הך יציאה לא הויא אלא לאיזה סיבה בזמן מועט דהא אחר זה חייב ללוות הספר תורה למקומו דלאו משום דאיכא פתחא אחרינא יפטר וכמו שכתב ז"ל ובדליכא פתחא אחרינא גם זה אסור דלא הותר לצאת מביהכנ"ס קודם ס"ת ומלתא דפשיטא היא דמקרי זלזול לצאת תחילה קודם הס"ת באותו פתח עצמו ומ"ש בגמרא הא דאיכא פתחא אחרינא אינו אלא לאשמועינן דלא פליגי ודו"ק.

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות תפילה וברכת כהנים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה