מעשה רקח על הלכות תפילה וברכת כהנים· רבי מסעוד חי רקח
פרק יב · הלכה יג
אפילו שלשה פסוקים וכו'. שם דף כ"ג והאי אפילו לא ברירא לענ"ד דמאי אפילו שייך הכא דאין לפרש דבא לומר דאף אם שייר ב' פסוקים מהפרשה שלמעלה אפ"ה אין קורים מתחילת הפרשה אלא אפילו בג' פסוקים סגי דהא כתב הרוקח והביאו רמ"א ז"ל דאף במפטיר איכא למיחש לנכנסים והכריח הרב גם כן מהתוספות יעו"ש. ואפשר דס"ד כיון דמה שהמפטיר קורא בתורה תחילה אינו אלא משום כבוד התורה וכמ"ש בגמרא הוה אמינא דבפסוק אחד סגי ולא מצי לקרות יותר משום טורח צבור להכי כתב דאפילו שלשה פסוקים מצי לקרות אלא דכפי זה אם קרא אחד או שני פסוקים סגי וזה דבר חידוש. ואפשר דאין הכי נמי כיון שאינו אלא מפני כבוד התורה והרי מצינו קודם תקנת עזרא לחד שינויא דהוו קרו פסוק אחד.
עד שיגלול ספר תורה. סוטה דף ט"ל מימרא דרבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי ופי' רש"י עד שיגלול ס"ת במטפחותיו כדי שלא יהיו הגוללים טרודים לשמוע ההפטרה מפי המפטיר ע"כ.
ולא יפחות מכ"א פסוקים. מגילה דף כ"ב והטעם כנגד השבעה עולים לספר תורה שלשה פסוקים לכל אחד הרי כ"א פסוקים ולפי זה ביום הכפורים שאין שם כי אם ששה עולים וכן ביום טוב שאין שם כי אם חמשה די בי"ח או ט"ו פסוקים וכ"כ מור"ם בהגהה סימן רפ"ד ולפי זה גם במנחה של תשעה באב או צום גדליה שנוהגים להפטיר די בט' פסוקים ועיין להשיירי כנסת הגדולה שם וטעם ההפטרה ידוע דפעם אחת גזרו שלא יקראו בתורה ותקנו החכמים שבאותו הדור שיקראו בנביאים מענין הפרשה ולא תקנו בכתובים משום שאין שם שיספיק לכל הפרשיות מעניינם ולכך תיקנו שלא יפחתו מכ"א פסוקים ועיין להרב מגן דוד ז"ל שם. ודע שהרב הלבוש תמה למה אין כותבים ההפטרות כדין ספר כמו שכותבים המגילה וכו' וכבר תירצו על זה הרב מגן אברהם והרב מגן דוד ז"ל שם עיין עליהם.
ואם קרא עשרה פסוקים וכו'. גם זה שם ופי' רש"י משום טורח צבור ע"כ ואף שבזה אינן אלא עשרים פסוקים עשרה מהמפטיר ועשרה מהמתרגם כבר כתב מרן בשם הר"ן ז"ל דפסוק אחרון שחוזר וכופל המפטיר הרי כ"א פסוקים ע"כ ובמסכת סופרים פי"ד איתא דאם תרגמו ודרשו בשלשה פסוקים או יותר דיו עיי"ש.
ובנביא אחד קורא וכו'. ברייתא שם דף כ"א ומסכת סופרים.
ומדלג מענין לענין וכו'. משנה שם דף כ"ד והראב"ד ז"ל השיג על רבינו ועיין בדברי מרן ז"ל.