מעשה רקח על הלכות תפילה וברכת כהנים· רבי מסעוד חי רקח
פרק יב · הלכה יא
אין הקורא רשאי וכו'. ברכות דף מ"ה אמר רבי שמעון בן פזי מנין שאין המתרגם רשאי להגביה קולו יותר מן הקורא שנאמר משה ידבר והאלהים יעננו בקול שאין ת"ל בקול ומה תלמוד לומר בקול בקולו של משה וכתב מרן ז"ל דרבינו מפרש דמשמע ליה לגמרא דקורא ומתרגם שוים הם וכו' וא"ת דבפ"ד דתלמוד תורה כתב מרן בהיפך דרבינו סבירא ליה דההיא דוהאלהים יעננו בקול היינו כשהיה משה רבינו עליו השלום שואל מהשי"ת אבל כשהיה משמיע לישראל אין הכי נמי דהיה יכול להגביה הקול בכל כחו עיי"ש ונראה דדא ודא אחת היא דדין השי"ת עם ישראל ומשה רבינו עליו השלום היה כדין הרב עם התלמיד והמתרגם שהזכיר רבינו שם אלא דמשם יש ללמוד גם כן דקורא ומתרגם יהיו לעולם שוים ולהכי בספר תורה שכל העם צריך שישמעו בין להקורא בין להמתרגם צריכים להשוות בקול ודו"ק ועיין במ"ש שם בס"ד.
ואין המתרגם וכו'. סוטה דף ט"ל.
ואין המתורגמן וכו'. ירושלמי הביאו הר"ן פרק עומד יושב מרן ז"ל וסיים בשם הרמ"ך ז"ל שהקורא אסור לישען בעת קריאת התורה ע"כ וכן פסק בבית יוסף או"ח סימן קמ"א.
ולא יתרגם וכו'. ירושלמי כתבו הרי"ף ז"ל שם מרן ז"ל.
והקטן וכו'. הרי"ף ז"ל מהתוספתא שם ועיין למרן ז"ל.
ולא יהיו וכו'. ברייתא במגילה דף כ"א.