מעשה רקח על הלכות תפילה וברכת כהנים· רבי מסעוד חי רקח
פרק יב · הלכה ט
כיון שהתחיל וכו'. סוטה דף ט"ל וכרבי זירא א"ר חסדא ועיין להתוספות שם ונחלקו הפוסקים אי שרי בין גברא לגברא ועיין להרב בית יוסף או"ח סימן קמ"ו ומדברי רבינו נראה דאפילו בין גברא לגברא אסור שהרי כתב כיון שהתחיל וכו' ומכל מקום יש ליזהר שלא לספר כלל.
ואסור לצאת וכו'. פ"ק דברכות דף ח' מימרא דרבי חייא בר אמי משמיה דעולא ועוזבי ה' יכלו זה המניח ספר תורה פתוח ויוצא ע"כ ויש ליזהר מאד בדבר דקאי בלטותא דכליה חס ושלום.
ומותר לצאת וכו'. גם זה שם ועיין להרב כנסת הגדולה שם בשם סדר היום שהחמיר שלא לצאת מבית הכנסת כי אם לצורך גדול והרב עצמו הביא לו סמוכות מהגמרא עיי"ש.
ומי שהוא עוסק בתורה תמיד וכו'. שם רב ששת מהדר אפיה וגריס וכו' ע"כ וא"ת אמאי לא כתב רבינו דמחזיר פניו מן הצבור דהא רב ששת הוה עביד הכי ומהא נפקא ליה לרבינו דין זה והוה ליה לאשמועינן רבותא דאפי' שנראה כמי שמניח ספר תורה שפיר דמי ואפשר דמשום היא גופא השמיטו שנראה דבר תימה להחזיר פניו מן הס"ת דלא בעי לשמוע קריאת הספר תורה אלא יש לו לעסוק בתורה בדרך ישר והגון בלתי חזרת פנים ורב ששת דהוה עביד הכי רב גובריה ורב חיליה הוה והיה צריך לכוין גירסתו וכמ"ש התוספות. אי נמי שאני רב ששת דסגי נהור הוה אבל איניש אחרינא לא.