אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות תפילה וברכת כהנים· רבי מסעוד חי רקח

פרק יב · הלכה ה

הלכה ד

כל אחד וכו'. שם דף ל"ב ת"ר פותח ורואה גולל ומברך וחוזר ופותח וקורא דברי רבי מאיר ר' יהודה אומר פותח ורואה ומברך וקורא מאי טעמא דר"מ כדעולא דאמר עולא מפני מה אמרו הקורא בתורה לא יסייע למתורגמן כדי שלא יאמרו תרגום כתוב בתורה הכא נמי כדי שלא יאמרו ברכות כתובים בתורה ורבי יהודה תרגום איכא למטעי ברכות ליכא למטעי א"ר זירא א"ר מתנא הלכה פותח ורואה ומברך וקורא ע"כ ושם כתבו התוספות ז"ל ד"ה גולל וכו' בסוף דבריהם דברים קשים הרבה וכבר עמדו עליהם מוהרש"א והרב קיקיון דיונה ז"ל ועיין להרב מגן אברהם או"ח סימן קנ"ד והשיירי כנה"ג שם. ובפרק מי שמתו (ברכות דף כ"א א)"ר יהודה מנין לברכת המזון מן התורה שנאמר ואכלת ושבעת וברכת מנין לברכת התורה לפניה מן התורה שנאמר כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו א"ר יוחנן למדנו ברכת התורה לאחריה מברכת המזון מק"ו וכו' ע"כ והקשה הרב מעיל שמואל ז"ל דלמה לא כתב רבינו שהיא מצות עשה כמ"ש פ"א דברכות כיון דבגמרא הושוו אהדדי וכו' ע"כ והרב בעל קרית ספר ז"ל כתב דלרבינו שאינו מונה אותה מצוה בפני עצמה נראה דהיא בכלל מצות תלמוד תורה ולהכי לא באה במנין אבל היא מדאורייתא וכו' ע"כ ושם פי"ד הכריח דגם עניית אמן הויא מדאורייתא דכתיב כי שם ה' אקרא הבו גודל וכו' דהיינו עניית אמן וכו' ע"כ וכזה הכריח הרב באר שבע ז"ל פרק אלו נאמרין דף מ"ה ד"ה מסוף הספר וכו' ושהרמב"ן ז"ל מנאה במנין המצוות עשה מצוה ס"ו עיי"ש שהאריך ומכח זה הכריח ז"ל שחייב מן התורה לברך ברכת התורה כשקורא בצבור בספר תורה אפילו שכבר בירך שחרית ע"כ והפרי חדש ז"ל או"ח סימן קל"ט כתב עליו שטעות הוא בידו דהא עיקר קריאה בספר תורה בצבור לא הויא אלא תקנתא וכו' דאטו מי נימא דקריאת התורה בשבת ושני וחמישי דתקנת משה היא שאינה מדברי סופרים וכו' ע"כ ואף דמצינו קריאת פרשת זכור ופרשת פרה אדומה דהוו מדאורייתא כמ"ש התוספות בריש פרק היה קורא (ברכות דף י"ג) והרב ב"י סי' קמ"ו מכל מקום תפיסתו על הרב משום דמסתמא בכל קריאות התורה איירי מכל שכן דהפר"ח ז"ל לשיטתיה אזיל דס"ל דאף אם היא מן התורה אינה בעשרה כמ"ש סימן קמ"ו עיי"ש ובאמת שגם מדברי הרב ב"י שם נראה דס"ל שאינה מן התורה שהרי כתב דמשום כבוד התורה נתקנה עיי"ש. עיין להרב ב"ח או"ח סימן תרפ"ה שרצה להוכיח מהירושלמי דהויא מן התורה וכ"כ הכה"ג שם בשם רש"ל ואינו מוכרח עיין עליהם.

וכל העם עונים וכו'. מדכתב וכל העם עונים יש ללמוד ודאי שהקורא יש לו לברך ברכות הספר תורה בקול רם דוקא וכן פסק הרב ב"י או"ח סימן קל"ט ושם הביא סברת רבינו יונה שאם ברך בלחש צריך לחזור ולברך בקול רם ונראה דאף לר"י היינו דוקא כשברך בינו לבין עצמו אבל אם בירך בקול רם קצת ששמע החזן לבדו וענה תו לא מקרי בלחש ובדיעבד מיהא לא יחזור ואין בדברי רבינו הכרע אם בירך בלחש אם יחזור ומכל מקום יש ליזהר בדבר ולברך ברכות הס"ת בקול רם דוקא דבהכי מתעלה ומתקלס שמו יתברך ברוך הוא ועיין מה שכתבתי הל' ט"ז בע"ה ועוד כתבו ז"ל שכדי להשלים המאה ברכות בכל יום כמ"ש רבינו פ"ז הל' י"ד יכוין לברכות העולים לספר תורה וכו'.

וחוזר ומברך וכו'. רבינו לא הזכיר כאן שחוזר המברך ברוך ה' המבורך לעולם ועד כדי לכלול עצמו בכלל הברכה וכמ"ש הרב ב"י שם גם בריש פ"ט לא הזכירו רבינו ובריש פרק שלשה שאכלו אמר שמואל לעולם אל יוציא אדם עצמו מן הכלל וכו' שוב ראיתי לרבינו פרק ה' דהלכות ברכות שהזכירו ואם כן צריך לומר דסמך אמה שכתב שם והוא הדין נמי דלעולם כשאומר ברכו את ה' המבורך וענו העם צריך הוא לחזור ולומר ברוך ה' המבורך לעולם ועד.

וגולל הספר וכו'. אף דאין זה באותה סוגיא דמגילה ואדרבא שם נאמר דלא יגלול כבר תירץ מרן הקדוש דקודם הקריאה איכא משום טורח צבור אבל אחר הקריאה כבר יש להם להמתין בין גברא לגברא ואין כאן טורח ע"כ ודברים נכונים הם ושוב מצא ז"ל במסכת סופרים פי"ג כדברי רבינו.

תורתו תורת אמת. כן היא גירסת רבינו אמנם הטור או"ח סימן קל"ט כתב אשר נתן לנו תורת אמת וכו' ותורת אמת היינו תורה שבכתב וחיי עולם נטע בתוכנו היא תורה שבעל פה וכו' ושתי ברכות אלו יש בהם מ' תיבות כנגד מ' יום שעמד משה בהר ע"כ.

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות תפילה וברכת כהנים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה