אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות תפילה וברכת כהנים· רבי מסעוד חי רקח

פרק י · הלכה טו

הלכה יד

שכח ולא התפלל מנחה וכו'. ברכות דף כ"ו ת"ר טעה ולא התפלל מנחה בערב שבת מתפלל בליל שבת שתים טעה ולא התפלל מנחה בשבת מתפלל במוצאי שבת שתים של חול מבדיל בראשונה ואינו מבדיל בשניה ואם הבדיל בשניה ולא הבדיל בראשונה שניה עלתה לו ראשונה לא עלתה לו למימרא דכיון דלא אבדיל בקמייתא כמאן דלא צלי דמי ומהדרינן ליה ורמינהי טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים ושאלה בברכת השנים מחזירין אותו הבדלה בחונן הדעת אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה על הכוס קשיא ע"כ. וידוע דכי אסיקנא בקשיא אית ליה פירוקא וכתב הרי"ף ז"ל דכיון דלא אבדיל בקמייתא גלי אדעתיה דהא בתרייתא היא חובת שעתיה הילכך בעי למיהדר צלויי אחריתי כדי לאקדומי חובת שעתיה ברישא וכו' ואידך ברייתא פירשה כפשטא עיי"ש וכ"כ הרא"ש בשם רב האי גאון ז"ל נמצא שהשני חלוקות שכתב רבינו הוזכרו בברייתא וחלוקת לא הבדיל באחת מהם הוציאה הרי"ף ז"ל מאידך ברייתא מפני שאומרה על הכוס וחלוקת הבדיל בשתיהם היא מסברא דנפשייהו וראויים הדברים למי שאמרן וראיתי להפרי חדש אורח חיים סימן ק"ח שכתב וז"ל מ"ש ראשונה לא עלתה לו היינו בסתמא אבל אם נתכוון בהדיא להתפלל ראשונה ערבית ושניה תשלומין וטעה והבדיל בשניה ולא הבדיל בראשונה יצא וזה פשוט ע"כ.
גם הרב מגן אברהם כתב שם וז"ל ונ"ל דוקא שעשה במזיד אבל אם שכח מלהבדיל בראשונה יצא שהרי לא גילה דעתו וכו' ע"כ אמנם הרב מגן דוד שם הכריח בהיפך דעל כרחך כוונת הרי"ף ז"ל דאע"ג שהוא אומר שנתכוון בראשונה לשם חובת שעתיה כיון שאנו רואים שעכ"פ בשניה בודאי נתכוון לחובת שעתיה ממילא הוי תרי חובת שעתיה א"כ אין כאן תשלומין ממה נפשך נמצא דהגילוי דעת על השנייה לא על הראשונה וכו' ע"כ והכי מסתברא דהא סתמא דמלתא כשמתפלל הראשונה אחר קריאת שמע וברכותיה דלכתחילה בעי לאסמוכי גאולה לתפילה בודאי שהוא מתכוין לערבית ואפ"ה אמרינן גלי אדעתיה וכו' כלומר שאנו אומדין כן לפי מעשיו ואין להשגיח על מה שנתכוון הוא וכן משמע מדסתמו הפוסקים דמשמע דבכל גווני אמרינן שניה עלתה לו ראשונה לא עלתה לו. והשלטי גיבורים אשר סביב הרי"ף ז"ל כתב דדוקא טעה ולא התפלל כלל אבל אם התפלל במנחה של שבת י"ח ברכות ולא הזכיר של שבת מחלוקת בין רבינו יונה וחכמי פרווינצ"א וההכרע הוא שיתפלל לערב תפילה אחרת בתורת נדבה וא"צ לחדש בה דבר ע"כ וכן הביאו התוספות ז"ל עיין עליהם נראה דלדידן שאין אנו מתפללין נדבה משום דבלאו הכי אין אנו מכוונים כראוי לא יתפלל לערב כי אם אחת כיון דעכ"פ התפלל ותפילת י"ח היא ראויה גם כן לשבת וכ"כ הפר"ח אורח חיים סימן ק"ח בשם הרשב"א ז"ל ושם סעיף ט' כתב דה"ה אם בתשלומין של ליל שבת טעה והתפלל י"ח ודאי דיצא וכו' יעו"ש.

וכל המתפלל וכו'. שם דף ל' כמה ישהא בין תפילה לתפילה רב הונא ורב חסדא חד אמר כדי שתתחונן דעתו עליו וחד אמר כדי שתתחולל דעתו עליו ופי' רש"י כדי שתתחונן שתהא דעתו מיושבת לערוך דבריו ע"כ ולפי דבריו ז"ל משמע דבעי שהייה ממש כדי שתתיישב דעתו ואנו נוהגים לומר מזמור אשרי יושבי ביתך תהלה לדוד וכו' בין תפלה לתפלה וגם בשחרית של שבת בין תפילת שחרית למוסף אמנם לרבינו ורש"י ז"ל משמע דבעו שהייה ממש והרשב"א ז"ל הביא משם הירושלמי דהיינו כדי הילוך ארבע אמות והרב ב"י ז"ל כתב כמנהגנו ועיי"ש בהגהה.

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות תפילה וברכת כהנים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה