אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות תפילה וברכת כהנים· רבי מסעוד חי רקח

פרק ח · הלכה ז

הלכה ו

חצר קטנה שנפרצה במילואה לגדולה וכו'. פ"ט דעירובין דף צ"ב וכתבו התוס' תשעה בגדולה ויחיד בקטנה מצטרפין דוקא ביחיד בקטנה אבל חמשה בקטנה וחמשה בגדולה אין מצטרפין וסיפא דנקט תשעה בקטנה ה"ה חמשה בקטנה אלא אגב רישא נקט האי לישנא וכו' ע"כ. ולכאורה קשה דאימא איפכא דסיפא דקתני תשעה בקטנה ואחד בגדולה אין מצטרפין היינו דוקא ורישא לאו דוקא דבסיפא אשמועינן דאפילו תשעה בקטנה דהוה אמינא נשדי חד שבגדולה בתר תשעה שבקטנה כיון דהוי רובא דמנכר אפ"ה אין מצטרפים ורישא דקתני תשעה בגדולה לאו דוקא דברוב סגי כיון שהם בגדולה דהא אעיקרא דדינא קשיא אמאי נקט ברישא תשעה בגדולה דמשמע הא ברובא לא סגי והא ליתא דבגדולה כיון דאיכא רוב מסתברא דהמיעוט שבקטנה גרירי בתר רוב שבגדולה והוה ליה למנקט ברישא ששה או שבעה וכ"ש תשעה והשתא דנקט תשעה איכא למיטעי דרובא דמנכר בעינן וששה בגדולה לא סגי דלא הוי רובא דמנכר כמ"ש התוספות בברכות דף מ"ח ד"ה תשעה אבל בתשעה בקטנה ליכא לאקשויי מידי דהוי דוקא וחידושא טפי דלא הוה מצי למנקט ששה בקטנה דהו"א דוקא ששה דלא הוי רובא דמנכר אבל טפי דהוי רובא דמנכר אין הכי נמי דעדיף בכי הא למיגרר אמיעוט אף שהם בגדולה וי"ל דכיון דהך חצר קטנה נפרצה במילואה לגדולה דהוה ליה כפתחה של גדולה וגדולה אכתי יש לה פסים מכאן ומכאן דלא הויא כפתחה של קטנה כלל ונמצא דאין לה שייכות כלל עם הקטנה רק הקטנה היא כפתחה של גדולה לענין שהיושבים בה הם נגררים אחריה בדאיכא רובא וזה הוא החידוש דאיכא בהך דינא וכמ"ש מרן כסף משנה ז"ל א"כ הגמרא לא נחית למנין בדיקדוק דהא ליכא למיטעי ופשיטא דבתר רובא אזלינן על כל פנים א"כ אין קפידא אי נקט תשעה או מנין אחר דלא קפיד בהכי דפשיטא דהרוב מועיל לגדולה ולא לקטנה. ואפשר דאגב רישא דרישא נקט לה ונמצא דשפיר כתבו התוספות דכיון דקתני ברישא דאזלינן בתר רובא בגדולה דוקא מינה דבקטנה לא קפדינן ארובא כלל והדיוק עיקרי לענין דינא היינו בשהם שוים דהיינו חמשה בקטנה וחמשה בגדולה ולהכי כתבו שפיר לפי זה דסיפא לאו דוקא וכן העתיק הטור או"ח סימן נ"ה ופסקו השו"ע שם דבין תשעה בין חמשה בקטנה אין מצטרפין ורבינו לא רצה להזכיר זה אלא העתיק דברי הברייתא וסמך על המעיין.
ובספר שיירי כנסת הגדולה הביא דין חצר שבחברת תלמוד תורה שבאזמי"ר יע"א שיש בו עליות ותחתיות ובעליות הבתים הם בפנים מכוונות אל הבתים של מטה ולצד חוץ מאותם הבתים שבעליות דהיינו לפנים בחצר יש שם מהלך כמו קורידו"ר בלעז ושם כעין מעקה שקורים וואראנדאד"ו ונשאל הרב ז"ל אם חמשה באותו הווארנדאד"ו וחמשה למטה אם מצטרפין ודעתו ז"ל נוטה ומסכמת לחוש לסברת מוהר"י אבוהב שהביא הרב ב"י שם בענין התיבה של בית הכנסת ובנדון זה הסכים דלמעשה אין מצטרפין עיי"ש והיינו לומר דמוהר"י אבוהב ז"ל כתב להיתר צירוף בתיבה לפי שהיא בטילה לגבי ביהכנ"ס שאינה אלא כמו תשמיש ביהכנ"ס וכו' והמחיצות שיש לתיבה אינו אלא לנוי לא להבדלת מחיצה בפני עצמה וכו' משא"כ באותו נדון שאין עשוי לתשמיש החצר יעו"ש ולפי טעם זה איכא לאסתפוקי בביהכנ"ס של נשים שבק"ק ספרדים שבויניציאה יע"א שהיא בנויה כלפי פנים ממש של ביהכנ"ס סביבות סביבות לה מכל רוחותיה והוא בנין גמור ונאה עשוי בתוך הביהכנ"ס וכלפי פנים יש בה כעין עמודים למטה שקורים קולוניט"י בלעז קטנים לנוי ולמעלה מהם שהוא מקום הראיה דרך שם הוא עשוי בחלונות מעשה רשת וסבכה שקורים גיילוזיא"י והם נפתחים ונסגרים ע"י הצירים כלפי מעלה והיה נראה לדמותו לדין הוואראנדאד"ו שהביא הרב כנסת הגדולה שהרי היא כמו עליה של ביהכנ"ס ואינם מצטרפים וגם המחיצות האלו נראה שהם מחיצות גמורות שהרי בין הכל הוא עומד מרובה על הפרוץ ויש לחוש לסברת הסמ"ק ז"ל.
אמנם אחר העיון נראה שמצטרפים שהרי עיקר הטעם של הווארנדאד"ו היינו משום שהוא רשות בפני עצמו ואינו תשמיש לחצר וכמ"ש הרב ז"ל והכא בנידו"ד הוא עשוי בשביל וצורך הבית הכנסת שאין בית הכנסת בזמנינו שאין בו בית הכנסת לנשים המעט הוא אם רב וגם הוגד לי מאנשי אמונה שכמה פעמים עשו הלכה למעשה בפני כמה חכמים כשאין מנין בביהכנ"ס לצרף עמהם אותם שבביהכנ"ס של נשים ואין מוחה ומפקפק כלל ואפשר להליץ עליהם מלבד האמור ממ"ש האורחות חיים בשם רבינו האיי שהביא הרב ב"י ז"ל שמי שעומד אחורי ביהכנ"ס וביניהם חלון אפילו גבוה כמה קומות אפילו אינו רחב ד' ומראה להם פניו משם מצטרף עמהם לעשרה ע"כ וזה שהוא תוך ביהכנ"ס ממש לא גרע מאחורי ביהכנ"ס.

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות תפילה וברכת כהנים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה