מעשה רקח על הלכות תפילה וברכת כהנים· רבי מסעוד חי רקח
פרק ח · הלכה א
תפילת הצבור וכו'. פ"ק דברכות דף ז' ח' א"ל רבי יצחק לרב נחמן מ"ט לא אתי מר לבי כנישתא לצלויי א"ל לא יכילנא א"ל ליכנפי למר עשרה ולצלי א"ל טריחא לי מלתא ולימא ליה מר לשלוחא דצבורא בעידנא דמצלי צבורא ליתי ולודע למר א"ל מאי כולי האי א"ל דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי מאי דכתיב ואני תפלתי לך ה' עת רצון אימתי עת רצון בשעה שהצבור מתפללין וכו' ומשמע נמי מהך סוגיא דמי שאינו יכול לבא לבית הכנסת לפחות יכוין השעה שהצבור מתפללין משום דעת רצון היא וכתב מרן ז"ל דהיינו מ"ש רבינו ולא יתפלל יחיד וכו' ועיין בב"י סימן צ'.
לשתף עצמו וכו'. שם דף ל' אמר אביי לישתף אניש נפשיה בהדי צבורא היכי נימא יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתוליכנו לשלום וכו' ופי' רש"י לישתף אניש נפשיה אל יתפלל תפילה קצרה בלשון יחיד אלא בלשון רבים שמתוך כך תפלתו נשמעת ע"כ ומזה למד רבינו דה"ה והוא הטעם לתפילה עם הצבור וכ"כ מרן ז"ל.
ולעולם ישכים אדם וכו'. שם [דף ח'] אמרו ליה לרבי יוחנן איכא סבי בבבל תמה אמר למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה כתיב אבל בחוצה לארץ לא כיון דאמרי ליה מקדמי ומחשכי לבי כנישתא אמר היינו דאהני להו כדאמר רבי יהושע בן לוי לבניה קדימו וחשיכו ועיילו לבי כנישתא כי היכי דתורכו חיי ע"כ ופוק חזי שהדבר מוחזק גם בדורותינו שכל מי שמשכים לבית הכנסת וכו' הוא מאריך ימים ישמע חכם ויוסף לקח.
אלא בבית הכנסת. משמע דבעי לומר דאפילו אם מתפלל ביחיד מ"מ יותר התפילה נשמעת בבית הכנסת משאם התפלל בביתו וכתב בכל עת כלומר שכבר אפשר שתשמע תפילתו חוץ לבית הכנסת אבל לא בכל עת כמו בבית הכנסת וכ"כ מרן ז"ל ועיין להרב כנסת הגדולה סימן צ' בביאור לשון זה.
וכל מי שיש לו בית הכנסת וכו'. מימרא דריש לקיש שם דף ח' כלשון רבינו וסיימו שם ולא עוד אלא שגורם גלות לו ולבניו שנאמר הנני נותשם מעל אדמתם וכו' כלומר סמוך לקרא דשכיני הרעים וכו'.