מעשה רקח על הלכות תפילה וברכת כהנים· רבי מסעוד חי רקח
פרק ז · הלכה י
המשכים וכו'. פ"ק דף י"א א"ר יהודה אמר שמואל השכים לשנות עד שלא קרא קרית שמע צריך לברך משקרא קרית שמע א"צ לברך שכבר נפטר באהבה רבה ופי' רש"י שכבר נפטר באהבה רבה שיש בה מעין ברכת התורה ותן בלבנו ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך וכו' ע"כ תו איפליגו התם אם יש לו לברך גם כן למשנה ולגמרא ולמדרש ופסק רבינו כרבא משמיה דרב דאפילו לגמרא ומשו"ה כתב סתם בין קרא בתורה שבכתב בין קרא בתורה שבעל פה ושם ביארו השלש ברכות שהזכיר רבינו כפי מסקנא דתלמודא דקאמר הלכך נמרינהו לכולהו. והתוספות כתבו שם לברכת התורה שפוטרת כל היום וז"ל וא"ת מאי שנא מסוכה שצריך לברך על כל סעודה וסעודה לישב בסוכה וי"ל דשאני תורה שאינו מייאש דעתו דכל שעה אדם מחוייב ללמוד דכתיב והגית בו יומם ולילה והוי כמו יושב כל היום בלא הפסק אבל אכילה בסוכה יש שעה קבועה וכו' ע"כ.
אלא דאכתי קשה מציצית ותפילין דמצותן כל היום ואפ"ה צריך לברך כל זמן שמניחן אפילו כמה פעמים ביום. וראיתי לרבינו יונה ז"ל שם שכתב שאינו דומה ציצית ותפילין לתלמוד תורה שהתפילין או הציצית כשמפשיטן מעליו נגמרה מצותן ולפיכך כשחוזר ומניחן פעם אחרת מצוה אחרת היא וצריך לחזור ולברך אבל בקריאה כשקרא פעם אחת לא נגמרה עדיין מצות הקריאה שהיא כל היום ולפיכך כשקורא וחוזר למצותו הוא חוזר ואין צריך לחזור ולברך ואפילו כשקורא בלילה לא נאמר שהלילה מהיום האחר הוא שיצטרך לחזור ולברך שאע"פ שבשאר הדברים היום הולך אחר הלילה גבי קריאה הלילה הולך אחר היום כדאמרינן בירושלמי א"ר יוחנן אנן אגירי דיממא אנן יזפינן ביממא ופרעינן בליליא כלומר מי שהוא שכיר אין לו להתבטל ממלאכתו כל היום וכו' ומה שאנו מתבטלים ממנה ביום הוא כמו הלואה אצלינו ואנחנו פורעים אותה בלילה הנה שקריאת הלילה היא מהיום ההוא ולפיכך בברכה שבירך בבקר להפטר במה שלומד ביום באותה ברכה נפטר ג"כ במה שלומד בלילה ע"כ והך לישנא דירושלמי איתיה נמי בתלמודא דידן בעירובין פ' הדר (עירובין דף ס"ה א)"ר נחמן בר יצחק אנן פועלי דיממי אנן רב אחא בר יעקב יזיף ופרע ופי' רש"י פעמים שהיה טרוד במזונותיו ביום ופורע קביעות עתו בלילה.
על דברי תורה. כן היא גירסת הרי"ף והרא"ש והטור והרב ב"י סי' מ"ז ובגירסאות שלפנינו בש"ס איתא לעסוק בדברי תורה וכן היא נוסחא אשכנזית שהזכיר הרא"ש והטור וכן היא גירסת התוספות שם דף מ"ו אמנם הר"י ז"ל כתב שמצא בנוסחאות מדוייקות על דברי תורה וכן היא הסכמת האחרונים ז"ל עיין עליהם ומהר"י לוריא אשכנזי זלה"ה כתב שצ"ל לעסוק מגן דוד ס"ק ד' שם.
והערב נא. דע שהרב ב"י שם גורס בדברי רבינו הערב בלא וי"ו ובגירסאות קדמונים נמצא והערב בוי"ו וגירסת הגמרא שלפנינו והרי"ף והרא"ש כולם בלא וי"ו אמנם התוס' ור"ת והסכמת הטור לומר והערב בוי"ו וטובא איכא בין דא לדא כמ"ש הרב ב"י שם דלענין מעשה נראה לומר והערב עם וי"ו שהרי לדברי האומרים שהיא ברכה אחת אם חיסר הוי"ו הוי מפסיק באמצע הברכה ולדברי האומרים שהיא ברכה בפני עצמה אע"פ שאמרו עם וי"ו אין בכך כלום וכן פסק בשלחנו הטהור וכן נראה דעת מוהר"י לוריא זלה"ה עיין להמגן דוד שם.
וצאצאינו וצאצאי עמך וכו'. כן היא הגירסא בגמ' שלפנינו ובהרי"ף והרא"ש והטור ז"ל אמנם הרב ב"ח כתב דזה נתקן ע"פ דרשת חז"ל דכל הרואה בנו ובן בנו עוסק בתורה מובטח לו שאין התורה פוסקת מזרעו שנאמר לא ימושו מפיך ומפי זרעך וכו' ולפי זה צריך שיאמר וצאצאינו וצאצאי צאצאינו וצאצאי עמך וכו' וכן שמעתי שנוהגים כך במדינות אחרות ונכון הוא ע"כ וכ"כ העטרת זקנים שם וכן הוא מנהגינו.
ועוסקי תורתך. כן היא גירסת הגמ' שלפנינו אמנם הרי"ף והרא"ש והטור גורסים ולומדי תורתך ונראה שהיא גירסא יותר נכונה דבעינן שיחתום מעין החתימה וכמ"ש ז"ל ועוד הוסיף הרי"ף ז"ל תיבת לשמה וכתב הרב לחם חמודות שכן עיקר דלשאול על דברי תורה ישאל כל תאוותו כדאיתא בברכות דף נ' בשאלה שאני בשאלה נמי כתיב הרחב פיך ואמלאהו ההוא בדברי תורה כתיב ופי' לשמה כתב הר"ד אבודרהם לאפוקי לקרותו רב או דיין וכו' אלא עשה דברים לשמן וסוף הכבוד לבא ספרי ע"כ.