אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות תפילה וברכת כהנים· רבי מסעוד חי רקח

פרק ז · הלכה ג

הלכה ב

בשעה שיקץ. מבואר הדבר דרבינו ס"ל דיש לברך ברכות אלו קודם נטילת ידים וצ"ל דבזמנם היו יותר קדושים שהיו משמרים ידיהם משום טינוף אבל בזמנינו שבקל יתכן שיגע בבשרו במקומות המכוסים נראה דיש ליטול ידיו קודם שיברך וכן פסק הרב ב"י ושאר פוסקים ז"ל ועוד מבואר דרבינו סבירא ליה דאין לברך כל אלו הברכות אלא דוקא כשנתחייב בהם כפשט דברי השיתא סדרי וכן כתב להדיא לקמן הל' ט' ואין כן דעת הפוסקים ז"ל אלא דעל כל פנים יש לו לברך דעל סדר הבריאה הוא מברך עיין עליהם ועיין מה שכתבתי לקמן. והפרי חדש ז"ל הצריך לברך מכל מקום ברכת הגומל וברכת התורה עיין עליו.

בסוף שנתו. נראה שבא לאפוקי אם נתעורר באיזה שעה ורוצה לישן עוד או שהשינה אנסתו שאינו חייב לברך עדיין ועיין למרן ז"ל.

והוא על מטתו. כן משמע בגמרא דקאמר כי מתער לימא אלהי נשמה דמשמע תכף כשניעור אמנם אין כן מנהגינו.

אלהי נשמה. יש להפסיק בין אלהי לנשמה דלא לישתמע דהנשמה היא אלוהו ח"ו וכ"כ הכנסת הגדולה א"ח סי' ו' בשם הרב דוד אבודרהם ז"ל.

טהורה. כן היא גירסת הגמ' שלפנינו וכן העתיק הרא"ש ז"ל אבל הרי"ף ז"ל גריס טהורה היא.

שהנשמה תלויה. זו היא גירסת רבינו אבל בגמ' שלפנינו אין שם תיבת תלויה אלא כל זמן שהנשמה בקרבי וכן העתיק הרי"ף והרא"ש ובעל הלכות גדולות וכן אנו נוהגים.

המחזיר נשמות לפגרים מתים. מדלא תקנו לברך המחזיר נשמות למתים משמע דר"ל לפגרים שהם כמתים ולא מתים ממש דשינה אחת מששים למיתה ונפקא מינה אם בירך ברוך אתה ה' מחיה המתים דנראה דלא יצא דזה הוא סוג ברכה אחרת אמנם הפר"ח סימן מ"ו הביא משם הירושלמי דקאמר הניעור משנתו צ"ל בא"י מחיה המתים כנראה שהיו אומרים אותה במקום המחזיר נשמות וכיון שכן אם בירך כך במקום המחזיר יצא ועוד דלא גרע מבריך רחמנא מארי דהאי פיתא דיצא ע"כ ובאמת נראה שכן יש להוכיח גם מברכת פוקח עורים וק"ל.

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות תפילה וברכת כהנים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה