מעשה רקח על הלכות תפילה וברכת כהנים· רבי מסעוד חי רקח
פרק ו · הלכה ז
אף על פי שתפילת ערבית רשות וכו'. התוספות ז"ל פרק תפלת השחר (ברכות דף כ"ז) ד"ה טעה וכו' הכריחו דלאו דוקא רשות קאמר אלא ר"ל לענין מצוה אחרת והיא עוברת דאז אמרינן תדחה תפילת ערבית מפניה אבל לחינם אין לו לבטלה ע"כ וכ"כ דף כ"ז ע"ב ד"ה הלכה וכו'. וקצת קשה דבפ"ק דשבת דף ט' ד"ה למ"ד כתבו וז"ל אפי' למ"ד תפילת ערבית רשות אין לבטלה בחינם אלא בשביל שום צורך כמו שרי המייניה דהכא או אם יש שום מצוה שאינה עוברת יעשה המצוה ולא יתפלל אע"פ שהמצוה אינה עוברת ע"כ והתוס' כתבו דדוקא במצוה עוברת אמרינן דתבטל תפילת ערבית והכא כתבו דאפי' בשביל שום צורך דמילי דרשות כגון שרי המייניה וי"ל דפשיטא דהכא איירי בדאיכא שהות אחר כך להתפלל והדברים מוכיחים כן דאי לא תימא הכי וכי אלים שרי המייניה מתפילה דעכ"פ רחמי היא ומצוה קצת מיהא איכא טפי מאכילה וכן מצאתי להר"ן ז"ל שם שסיים ואחר כך יתפלל ואין לדקדק ממ"ש לשון ביטול דכל מקום שהגיע זמן אותה מצוה ואנן דחינן לה ביטול מקרי וכמ"ש ז"ל פ"ק דמגילה דף ג' ד"ה מבטלים כהנים מעבודתם וכו' עיי"ש ועיין מ"ש פ"ג בס"ד.