אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות תפילה וברכת כהנים· רבי מסעוד חי רקח

פרק ו · הלכה ד

הלכה ג

אסור לאדם שיטעום כלום וכו'. שם דף י' אמר רבי יוסי ב"ר חנינא משום רבי אליעזר בן יעקב מאי דכתיב לא תאכלו על הדם לא תאכלו עד שתתפללו על דמכם א"ר יצחק מאי דכתיב ואותי השלכת אחרי גוך אל תקרי גוך אלא גאך אמר הכתוב אחר שנתגאה זה מקבל עליו עול מלכות שמים ע"כ ומכאן למדו הפוסקים ז"ל דמידי דלית ביה משום גאוה שרי ורבינו שכתב אסור לטעום כלום משמע דאפילו מים אסור וכן משמע נמי ממ"ש פ"ה הל' ב' וכן הצמא והרעב הרי הם בכלל חולים וכו' וידוע דסתם צמא היינו ממים ומשמע דאם לא הגיע לכלל שאינו יכול לכוין אסור לו לשתות אפילו מים ואם אינו יכול לכוין הותר אפי' לאכול וכן דעת הכלבו אמנם הסכמת הפוסקים ז"ל דמים שרו. והרב פר"ח סימן פ"ט כתב דדוקא בלא סוקא"ר אבל בסוקא"ר אין לך גאוה גדולה מזו ע"כ ובאמת שכ"כ הרדב"ז סי' רל"ח והוסיף הפר"ח ז"ל להתיר שתיית הקאו"י ובלבד בלא סוקא"ר כדי שיוכל לכוין דעתו ולהתפלל ובפרט בארץ מצרים שאין הדעת מתיישב בלא קאו"י וכו' ע"כ ופשוט דזה הוי דבר המסור ללב שנאמר בו ויראת מאלהיך והכל לפי מה שהוא אדם בפרט שכבר כתב הרב ב"י דהאידנא בלאו הכי אין אנו מכוונים כראוי.

או שיעשה מלאכה וכו'. שם דף י"ד ומרן הקדוש ציין עוד מההיא דפ"ק דף ה' תניא אבא בנימין אומר כל ימי הייתי מצטער על תפלתי שתהא סמוכה למטתי ומפרש לה רבינו שלא אעשה מלאכה בנתים וכו'.

וכן לא ישכים וכו'. מסקנא דמלתא שם תרגמא ר' אבא במשכים לפתחו ומ"מ הסכים הפרי חדש ז"ל דאפילו לומר צפרא דמארי טב שהתירו קצת פוסקים יש לאסור קודם התפילה ע"כ וכן ראוי לעשות כיון שהוא דבר הנוגע לכבוד ה' ב"ה. וכתב מרן בשם הרב מנוח ז"ל דמשהגיע זמן תפילה אסור לו לצאת לדרך אלא יתפלל קודם עיי"ש.

אבל טועם וכו'. כתב מרן ז"ל דיותר מכביצה מפירות או כזית מפת אכילת עראי מקרי ואסור ע"כ אבל בשו"ע סי' רפ"ו פסק דאכילת פירות או אפילו פת מועט אפילו טעימה שיש בה לסעוד הלב שרי וכתב ע"ז הרמ"א ז"ל דהיינו אפילו כביצה כמ"ש סוף סי' רל"ב ע"כ ושם נאמר דאכילת פירות ופת כביצה כדרך שאדם אוכל בלא קבע מקרי טעימה ע"כ וא"כ קשה דמי דחקו למרן לפרש כאן דפירות דוקא כביצה ושם לא נתן שיעור ופת כזית דוקא דנראה שיעור מועט ושם התיר עד כביצה.

אבל אינו סועד וכו'. פ"ק דשבת דף י"ט וכתב מרן דפסק כרב אחא בר יעקב. וקשה דהתוס' פסקו שם כלישנא קמא מכח דסתם לן תלמודא ורב אשי שהוא בתרא סידר התלמוד והלכתא כוותיה לגבי רב אחא בר יעקב וכתבו עוד וז"ל וממאי דאמר לקמן מאימתי התחלת דין אין להוכיח דמתניתין איירי בתחילת הדין דלא כרב אחא דאיכא למימר דקאי אאם התחילו אין מפסיקין וכו' ע"כ. וקצת קשה במ"ש דאיכא למימר דקאי אאין מפסיקין דהא ודאי מוכרח לומר כן דהך מאימתי נמשך אחר אמאימתי אחרים שהזכיר התלמוד קודם ובאותם פשיטא ופשיטא דקאי אאם התחילו דקתני מתני' דאי קאי ארישא דמתני' קשה דהיכי שייך לומר מאימתי לענין האיסור ומאי נפק"מ בזה ואמאי כתבו ז"ל בלשון דחיה דכח הדוחה ידחה דקאי אאין מפסיקין וכבר ראיתי להמפרשים ז"ל שנרגשו מזה יעויין עליהם והרב בעל קיקיון דיונה ז"ל כתב דלפי האמת כתבו כן ע"כ ומעתה מוכח דסתם תלמודא בעי למפסק כרב אחא בר יעקב תדע דלדעת הת"ק ולא לאכול היינו סעודה גדולה דוקא ובגמרא בעי מאימתי התחלת אכילה וכו' ופריך והא תפילת מנחה דכו"ע חובה היא ותנן אם התחילו אין מפסיקין וכו' התם לא שכיחא שכרות הכא שכיחא שכרות ולדעת הת"ק דאיירי בסעודה גדולה דוקא היכי שייך לומר לא שכיחא שכרות אלא נראה דלרב אחא בר יעקב קאמר הכי דלדידיה איירי מתניתין בסתם סעודה וכן ראיתי להרא"ש ז"ל וכתב עוד דשינויא קמא לאו רב אשי הוא דקאמר לה יעו"ש ושכן פסק הרי"ף ז"ל.
שוב ראיתי להרשב"א שדרך אחרת אתו יעויין עליו ובדברי רבינו איכא למידק במ"ש כיון שהגיע זמן מנחה גדולה וכו' דמשמע דסמוך למנחה שרי לאכול ומתניתין בסמוך למנחה איירי וכן פירש רש"י סמוך קודם ומרן כ"מ הקשה ממ"ש לעיל אינו סועד סמוך למנחה ותירץ דלסמוך למנחה קרי כיון שהגיע זמן המנחה ע"כ אמנם השלטי הגבורים ז"ל כתב על דברי הרי"ף וז"ל מימון פליג וכתב דדוקא סמוך למנחה קטנה אסור לאכול סעודה קטנה אבל לא סמוך למנחה גדולה ע"כ. ונראה שהוא ז"ל הבין דאינו סועד סמוך למנחה ר"ל סמוך למנחה קטנה ומ"ש כיון שהגיע זמן מנחה גדולה וכו' ר"ל דוקא אבל סמוך שרי וא"כ קשה טובא דאם הבין זה בדברי רבינו אמאי לא מותיב ליה ממתניתין דקתני סמוך ומוקמינן לה במנחה גדולה וסעודה קטנה וצל"ע. ואפשר לדברי רבינו בכוונת דבריו דהכי קאמר דסעודה גמורה אסורה בסמוך בין במנחה גדולה בין במנחה קטנה כסתמיות דבריו שכתב אבל אינו סועד סמוך למנחה ומשמע דאכילת עראי שריא בסמוך ואחר זה כתב ז"ל דכיון שהגיע זמן מנחה גדולה כלומר וכ"ש קטנה נאסר אפילו אכילת עראי וכו' וק"ל.

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות תפילה וברכת כהנים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה