אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות תפילה וברכת כהנים· רבי מסעוד חי רקח

פרק ה · הלכה ט

הלכה ח

השויית הקול וכו'. שם דף ל"א אמר רב המנונא כמה הלכתא גברוותא איכא למשמע מהני קראי דחנה וכו' רק שפתיה נעות מכאן למתפלל שצריך שיחתוך בשפתיו וקולה לא ישמע מכאן שאסור להגביה קולו בתפילתו. ומרן ז"ל הביא עוד מההוא דסוטה דף ל"ב אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי מפני מה תקנו תפילה בלחש כדי שלא לבייש את עוברי עבירה שהרי לא חלק הכתוב מקום בין חטאת לעולה ופי' רש"י שלא לבייש את עוברי עבירה המתוודים בתפלתם על עבירות שבידם ע"כ עוד הביא הפר"ח ז"ל מהתוספתא דקתני יכול יהא משמיע לאזניו כבר פירשו בחנה וקולה לא ישמע ע"כ והביא עוד דברי הזוהר הקדוש שהזכירם הבית יוסף סימן קמ"א שמחמיר מאד בדבר שלא להשמיע קולו בתפילה כלל ושראוי לחוש לו יעו"ש והמגן אברהם שם הניח בצ"ע אם הרהר התפילה בלבו אם יצא או לא יצא עיי"ש ומסתברא דלא יצא ע"פ הנ"ל וק"ל.

אלא אם כן היה חולה וכו'. ברכות דף כ"ד המשמיע קולו בתפלתו הרי זה מקטני אמנה המגביה קולו בתפילתו ה"ז מנביאי השקר ובגמרא אמר רב הונא לא שנו אלא שיכול לכוין לבו בלחש אבל אם אין יכול לכוין את לבו בלחש מותר והני מילי ביחיד אבל בצבור אתי למטרד צבורא ע"כ. ונראה שמכאן למד רבינו דה"ה לחולה ופשוט הוא. והרב כנסת הגדולה שם כתב למה שנוהגים המאחרים לבא לבית הכנסת שעומד אחד מהם ואומר ג' ראשונות וג' אחרונות בקול רם והשאר בלחש דהיינו טעמא שלא להשמיע קולו בתפילתו וג' ראשונות ואחרונות מוכרח לומר בקול רם בשביל הקדושה וכדי שישחו הצבור במודים ואין זה בכלל קטני אמנה ולא נביא השקר כי אם מעבדי ה' החרדים אל דברו דומיא דמי שאינו יכול לכוין בלחש ושכן מצא להרלנ"ח והכלבו והרדב"ז סימן ק' כתב הטעם באמצעיות שאומרים בלחש מפני שצריך לשאול צרכיו בהם וכתב עוד דמנהג טעות הוא זה אלא יש להם להתפלל הכל בלחש ועיי"ש עוד מנהגים אחרים בזה.

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות תפילה וברכת כהנים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה