אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות תפילה וברכת כהנים· רבי מסעוד חי רקח

פרק ה · הלכה ד

הלכה ג

צריך לכוין רגליו. פ"ק דף י' ויליף לה מדכתיב ורגליהם רגל ישרה ובכנסת הגדולה או"ח סימן צ"ה הביא מהמדרש ומנורת המאור וספר החסידים שחייב אדם לנענע עצמו בשעת תפילה שנאמר כל עצמותי תאמרנה אמנם הרמ"ע מפאנו אסר והליץ ז"ל עליו דאפשר שהוא יפרש דברי המדרש לשאר תפילות לא לי"ח ובשיירי שם כתב עוד דמטה משה בשם ר"י ומהרי"ל וספר צרור המור כתבו כדברי המנורת המאור ע"כ ומ"מ מנהג העולם שלא לנענע. והפרי חדש שם כתב עוד דבירושלמי איתא דתפילת י"ח נתקנה כנגד י"ח חוליות שבשדרה שבשעה שאדם עומד להתפלל צריך לשוח בכולן מה טעם כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך.

ונותן עיניו למטה. פרק מצות חליצה (יבמות דף ק"ה) רבי חייא ורבי שמעון בר רבי הוו יתבי פתח חד מנייהו ואמר המתפלל צריך שיתן עיניו למטה שנאמר והיו עיני ולבי שם כל הימים וחד אמר עיניו למעלה שנאמר נשא לבבנו אל כפים אדהכי אתא רבי ישמעאל בר יוסי לגבייהו א"ל במאי עסקיתו א"ל בתפלה אמר להו כך אמר אבא המתפלל צריך שיתן עיניו למטה ולבו למעלה כדי שיתקיימו שני מקראות הללו ע"כ ומשמע דאין צריך שיעצום עיניו והיינו מ"ש רבינו כאילו הוא מביט לארץ לאפוקי שלא יביט אנה ואנה. ובכנסת הגדולה סימן צ"ה כתב ששמע בשם הזוהר הקדוש שכל שאינו עוצם עיניו בשעת תפילת י"ח אינו זוכה לראות פני שכינה בצאת נפשו ומן אז והלאה נהג ז"ל גם הוא לעצום עיניו ע"כ והמגן דוד סימן צ"א הביא דברי הזוהר פרשת ואתחנן וז"ל מאן דקאים בצלותיה בעי לכסויי רישיה ועינוי בגין דלא יסתכל בשכינתא ומאן דפקח עינוי בעידן צלותיה מקדים עליה מלאך המות ע"כ ומ"מ כתב ז"ל דאם מתפלל מתוך הספר דינו כעוצם עיניו ובאמת שדבר נכון הוא להתפלל מתוך הספר שהוא קודם לכוונה יותר דוק ותשכח.

ומניח ידיו על לבו כפותים וכו'. פ"ק דשבת דף י' פכר ידיה ומצלי ורש"י ז"ל פירש שם שחובק ידיו באצבעותיו ואפשר דהיינו הך ועיין למרן ז"ל.

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות תפילה וברכת כהנים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה