אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות תפילה וברכת כהנים· רבי מסעוד חי רקח

פרק ד · הלכה יט

הלכה יח

תפילות הפרקים וכו'. סוף מסכת ר"ה. וכתב מרן בשם הרב מנוח דוקא בקורא על פה אבל בשכתובה לפניו לא וצ"ע ע"כ כתב השיורי כנסת הגדולה או"ח סימן ק' וז"ל אבל בספר המפה כתב שנוהגים כדברי הרב מנוח ז"ל ונראה שעל זה סומכים העולם שלא להסדיר תפילתם כל עיקר אפילו של חנוכה ופורים וט' באב ושל מועדות ושל ר"ה ויוה"כ שסומכים על הסידור שבידם אבל הב"ח כתב שאינו נכון שעל דברי הרב מנוח כתב רבינו המחבר ז"ל שאפילו כתובות לפניו צריך להסדיר והרב מנוח גופיה כתב וצ"ע ועוד ק"ל דנהי דטעם זה יספיק לתפילת ר"ה ויוה"כ שהכל תופסים מחזורים בידם אבל של מועדות ראש חודש חנוכה ופורים שרובא דרובא אומרים אותם על פה ואינם מסדרים אותם על מה סמכו עכ"ל. וכתב על זה הפרי חדש ז"ל וז"ל ונוהגים להתפלל תפלה ראשונה מתוך הסידור ואחר כך אינם מקפידים שהרי סידרו התפלה ראשונה ע"כ.

היה מהלך במקום סכנה וכו'. ברכות דף כ"ט ת"ר המהלך במקום גדודי חיה וליסטין מתפלל תפילה קצרה איזו היא תפילה קצרה וכו' כדברי רבינו וכיון רבינו לכתוב ברכה אחת לפי שתפילת הביננו שתקנו למי שאינו יכול לכוין היא מעין שמונה עשרה כמ"ש פ"ב אמנם כאן שהוא במקום סכנה לא חייבוהו אפילו הביננו ותקנו לו ברכה אחת קצרה לבד.

ואם יכול לעמוד עומד וכו'. מ"ש בגמרא דקאמר רב ששת אוקמן נמי לדידי מהיות טוב אל תיקרי רע דף ל' הקשה הר"ח אבולעפיה נר"ו וא"ת והא אמרינן אי אמר המוציא אשמועינן טעמא והלכתא וי"ל דמשום שהיה בפני רב חסדא חלק לו כבוד אי נמי הכא הלכתא שמעינן מהיות טוב טעמא לא שמעינן משא"כ בהמוציא שמעינן טעמא והלכתא ע"כ ואפשר עוד דהתם (דף ל"ח) שאני שרבי זירא פתח תחילה ובירך והוא היה עיקר המעשה ובו היה תלוי ומה גם שבזה יבחן אדם כאמור שם משא"כ הכא דרב חסדא קם תחילה והוא הורה הדין ורב ששת כדי לעשות יותר טוב עשה כן משום דאין ללמוד ממנו ואין זה דומה להתם כלל ודו"ק.

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות תפילה וברכת כהנים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה