מעשה רקח על הלכות תפילה וברכת כהנים· רבי מסעוד חי רקח
פרק ד · הלכה ט
המתפלל וכו'. שם דף כ"ב היה מתפלל ומצא צואה כנגדו אע"פ שחטא תפילתו תפילה מתקיף לה רבא והא זבח רשעים תועבה אלא אמר רבא הואיל וחטא אע"פ שהתפלל תפילתו תועבה וכתבו התוספות בשם ר"י דדוקא במקום שהיה יכול להסתפק ולתלות שיש שם צואה ע"כ. ודבר זה נראה שהוא מוכרח מדקאמר אע"פ שחטא וכו' הואיל וחטא וכו' דאם הוא בבית שאין להסתפק בו וכמ"ש רבינו פ"ג הל' ט"ו למה יקרא חוטא כיון דחז"ל לא חייבוהו לבדוק דלא חייבו אלא במקום שיש להסתפק כגון באשפה וכמ"ש רבינו שם.
היה עומד בתפילה וכו'. שם היה עומד בתפילה וראה צואה כנגדו מהלך לפניו עד שיזרקנה לאחריו ארבע אמות והתניא לצדדין לא קשיא הא דאפשר הא דלא אפשר ופי' רש"י לא אפשר כגון שיש נהר לפניו מסתלק לצדדין ע"כ משמע דא"א לו בשום פנים לילך לפניו ואז הותר לסלקה לצדדין אבל לאיזה חשש אחר כל שאינו אונס כעין זה שהוא ודאי לא הותר אמנם רבינו יונה הביאו מרן ז"ל פירש אבל אם א"א לו ללכת כגון שמתיירא שיפסיקוהו עוברי דרכים או שמא יראה צואה אחרת וכו' ילך כנגד הצדדין וכו' ע"כ ומבואר הדבר שהוא מקיל יותר מפי' רש"י ז"ל ופשט הסוגיא נראה יותר כפי' רש"י וגם דברי רבינו נראין כן שהרי כתב אם יכול להלך לפניו וכו' ואם לאו וכו' משמע דבעי למימר אם אינו יכול ודו"ק.ומ"ש רבינו
ואם אינו יכול יפסיק. אף שלא הוזכר בגמ' שם דבר פשוט הוא וראויים הדברים למי שאמרן.
גדולי החכמים וכו'. כתב מרן ז"ל מההיא דפרק הדר (עירובין דף ס"ה) שמואל לא מצלי בביתא דאית ביה שכרא רב פפא לא מצלי בביתא דאית ביה הרסנא ע"כ ושם פי' רש"י דאית ביה שכרא ריח השכר משכרתו דאית ביה הרסנא משום ריחא ע"כ ומדברי רבינו שכתב מפני שריחו רע ולא כתב מפני שריחם רע משמע שמפרש כפירוש רש"י דאין הטעם בשכר משום ריח רע אלא מפני שמשכר אמנם בהרסנא נראה שאינו מפרש כפי' רש"י שהרי הצריך דוקא בעת עיפושו ולרש"י משמע בכל זמן ואפשר דגם כוונת רש"י כדברי רבינו כיון שאין הטעם אלא משום ריח רע.