מעשה רקח על הלכות תפילה וברכת כהנים· רבי מסעוד חי רקח
פרק ד · הלכה ו
במה דברים אמורים בבריא או בחולה שבעל וכו'. לא ידעתי אמאי השמיט רבינו דין בריא לאונסו האמור נמי בש"ס דף כ"ב ואפשר דמדיוקא שמעינן ליה אי נמי דהיינו מ"ש במה דברים אמורים בבריא דהיינו בקרי סתם שהזכיר לעיל ודו"ק. ודקדק הרב לח"מ דמדכתב רבינו פטור ואין בזה מנהג רצונו לומר דאפילו נהגו לרחוץ הוי מנהג בטל דאם לא כן הוה ליה לומר אין בזה מנהג כמ"ש גבי זב ונדה ע"כ. והקשה עליו הר"ח אבולעפיה נר"ו דביו"ד סימן רי"ד אמרו דברים המותרים ונהגו איסור איכא מאן דאמר אין לו התרה ואיכא מאן דאמר יש לו לכו"ע מיהא מועיל מנהג עיי"ש ע"כ. ואפשר דכוונת הרב לח"מ לומר דמסתמא מה שנהגו כן היינו בחושבם שהוא אסור מעיקר הדין כאשר עינינו הרואות דתמיהא להו מילתא בנדה וזבה ויסברו דה"ה הא ואם כן הוי כמנהג בטעות דקי"ל דלא בעי התרה כדאיתא התם וכמ"ש הפר"ח באו"ח במנהגי איסור סעיף א' עיי"ש.