אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות תפילה וברכת כהנים· רבי מסעוד חי רקח

פרק א · הלכה א

פרק א

מצות עשה להתפלל בכל יום וכו'. יש לחקור בדרך הקדש של רבינו ז"ל בחיבור זה אמאי בקצת מצות כתב מצות עשה לעשות זה ופעמים לא הזכיר מ"ע כלל כגון גבי קרית שמע וכיוצא ופעמים אומר דבר זה מ"ע כגון גבי שבת שכתב שביתה בשביעית ממלאכה מ"ע וכו'. והנראה לענ"ד בקוצר דעתי הוא דאפשר דכשהמצוה היא מפורשת לגמרי בתורה לא הוצרך רבינו לבארה ולהכי גבי סוכה ולולב ות"ת לא הזכיר מ"ע לפי שהוא מפורש בתורה וכשהמצוה אינה מפורשת כגון הך דתפילה וגבי קידוש החדש בפ"א וכן בפ"ב דחמץ ומצה דקודם זמן האיסור אינו מפורש כתב מ"ע וכו' וגבי שבת ושביתת עשור דמציאות הלאו אינו מפורש הוצרך להזכירו דר"ל תשבות ממלאכה דוקא לא מדבר אחר ולשאר המקומות המעיין יתיישב ע"פ דרך זה אם אפשר ובענין השנוי בלשון עיין להר"ח אבולעפיה נר"ו פ"א דהלכות קרית שמע ועיין להרב לח"מ בפרק זה ובדבריו אפשר ליישב יותר גבי קרית שמע עיי"ש. ועל מה שהקשה הרמב"ן ז"ל לרבינו ותירץ מרן לההיא דבעל קרי שאינו מתפלל תפילה זו בנוסח זה וכו' אבל אומר הוא לעצמו תפילה קצרה וכו' אי נמי יש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה וכו' ע"כ וכתב על זה הרח"א נר"ו וז"ל וליתא דבפ"ג דברכות בעל קרי מהרהר ואינו מברך וכו' והרי תפילה דתנן היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר טעמא דאתחיל הא לא אתחיל לא יתחיל אלא קרית שמע וברכת המזון דאורייתא תפילה דרבנן ע"כ ואי כמ"ש מרן ז"ל דיש כח וכו' מה לי תפלה מה לי ק"ש וברכת המזון ומה גם דאמרינן תפילה דרבנן והוא כתב דהויא דאורייתא. גם מה שכתב מתפלל תפלה קצרה ליתא דאי הכי גם מטבע ברכת המזון אינו מן התורה כמ"ש מרן פ"א דברכות ומה חילוק בין תפלה לברכת המזון שתירצו ק"ש וברכת המזון דאורייתא תפילה דרבנן ולדבריו גם ברכת המזון יאמר תפלה קצרה דהויא מן התורה ואין חילוק ביניהם וצריך עיון גם תנן פ"ק דשבת מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה ואי תפלה קצרה דאורייתא אמאי לא יפסיק לתפלה קצרה וכי תימא אין הכי נמי אי הכי ליפלוג בדידה מפסיק לתפלה קצרה ואין מפסיק לארוכה וכו' עד כאן תורף דבריו נר"ו.
והדבר ידוע שכל מ"ש מרן בזה אינו אלא להצילו לרבינו ממה שהקשה עליו הרמב"ן ז"ל וכדברי מרן כתב גם כן הרב בעל מגילת אסתר ז"ל שם ואין ספק דמרן ז"ל לא נעלם מעיני כבודו הדוחק שיש בזה ולא כתב כן אלא ליישב דברי רבינו וכמ"ש בסוף דבריו עיי"ש. ומעתה למ"ש הרח"א נר"ו י"ל דפשיטא דפשטא דההיך סוגיא לא הויא אלא בתפלת י"ח תדע דפריך והרי תפלה דדבר שהצבור עסוקים בו ותנן היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר וכו' ופי' רש"י אלא יקצר כל ברכה וברכה ע"כ מוכח להדיא דתפילת י"ח קאמר ומתפלה קצרה לא איירי מתניתין וגמרא להיות הדבר פשוט וכמ"ש מרן הקדוש בסוף דבריו ובזה יתורץ גם כן ההיא דפ"ק דשבת דלא אצטריך לאפלוגי בדידיה כיון דדבר פשוט הוא ונכלל במפסיקים לקרית שמע דקאמר כיון דגם היא הויא דאורייתא ומה גם שכבר התפלל תפלה אחרת באותו יום ואינו צריך להפסיק אפילו לת"ק דאין מנין התפילות מן התורה גם מה שהקשה הרב להאי נמי שכתב מרן דיש כח מה לי תפילה או קרית שמע וברכת המזון י"ל דדוקא בתפילה שהוא דבר שאינו הכרחי מצד החיוב כל כך שאינה אלא בקשת צרכיו רצו לתקן דליבטיל בשב ואל תעשה אמנם ברכת המזון דחל עליה חיוב גמור לברך כיון שנהנה וכן קרית שמע מטעמא דקבלת עול מלכות שמים והמצות שהוא חיוב גמור והכרחי לא רצו לפוטרו אף בשב ואל תעשה. אמנם מה שהקשה ממ"ש מרן פ"א דהלכות ברכות לדברי הש"ס צ"ע טובא והתירוץ יהיה דחוק. ולעיקר דינו של רבינו עיין להפרי חדש בריש הלכות תפילה סימן פ"ט ומ"מ דברי רבינו נראין עיין עליו. בכסף משנה לתפלות היום. נ"ב ט"ס הוא ונמחק.

ואין מנין התפלות מן התורה. למד כן מהתוספתא כשם שנתנה תורה קבע לקרית שמע כך נתנו חכמים קבע (לברכות) [לתפלה] ושלש פעמים ביום אינו מן התורה דבפעם אחת בכל יום סגי מן התורה שאם נאמר שאין החיוב בכל יום אולי נבא לומר שהיא פעם אחת בכל ימיו וזה ממה שלא יסבלהו הדעת מרן ז"ל.

ואין משנה התפילה וכו'. כתב מרן ז"ל מלשון ושננתם לבניך וכלומר המטבע שתקנו חז"ל ודקדק עוד מזה שמ"ש בבעל קרי שאינו מתפלל היינו שאינו מתפלל תפילה זו בנוסח זה ג"פ ביום אבל אומר הוא לעצמו תפילה קצרה פעם אחת ביום אי נמי יש כח ביד חכמים וכו' עיין עליו.

ואין לתפילה זמן קבוע וכו'. כלומר יום קבוע או שעה קבועה ונלמד ממ"ש בתוספתא הנ"ל וכ"כ מרן ז"ל.

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות תפילה וברכת כהנים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה