אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות תעניות· רבי מסעוד חי רקח

פרק א · הלכה טו

הלכה יד

על החולה ונתרפא. פירש רש"י הוא הדין אם מת החולה בעי לקיומי נדרו ע"כ. וקשה קצת דמנא ליה הא וי"ל עמ"ש לקמיה על הצרה ועברה מתענה ומשלים ואם לאו נראה כמתנה עם קונו אם תעבור אתענה ואם לאו לא אתענה ע"כ. ורבינו העתיק דברי הברייתא ואפשר דלא פליג על רש"י דטעמא דמסתבר הוא.

הרי זה מתענה עמהם. רש"י ז"ל פירש כל התעניות שקבלו עליהם וכן נראה כוונת רבינו שכתב מתענה עמהם דמשמע כמותם.

שכח ואכל ושתה וכו'. הקשה הרב לח"מ דהטור סימן רי"ג כתב בשם ר"י דאפי' בעיר מותר לאכול שלא בפניהם ע"כ. והקשה על זה דהברייתא הויא תיובתייהו וכו' עיי"ש ונראה לענ"ד דר"י היה גורס אכל ושתה כגירסת רש"י ולא שכח ואכל ושתה ואף דרש"י פירש בדיעבד ר"י ס"ל דאף לכתחילה שרי ותיבת אכל ושתה ר"ל אם רצה דבאמת הדבר תלוי בו ובלבד שלא יתראה בפניהם.

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות תעניות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה