אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות שמיטה ויובל· רבי מסעוד חי רקח

פרק יג · הלכה ה

הלכה ג

ומפי השמועה למדו וכו'. אף דנראה שהיא גזירת הכתוב מ"מ טעמא רבא איכא במילתא דעיר מגרש משום חרבן ומגרש עיר משום דהמגרש הוי נוי לעיר ומגרש שדה נמי משום נוי ושדה מגרש משום ישוב א"י וכמ"ש רש"י ז"ל והיינו טעמא שפסק רבינו

וכן בשאר ערי ישראל וידוע דערי ישראל לא מקרי אלא א"י שהם עריהם אמיתיים ומבואר דפסק כת"ק דמדקאמר תלמודא דכו"ע מיהא בהלוים לא משנינן משמע דבערי ישראל איפליגו.

וראיתי להמל"מ ז"ל שהקשה על רבינו מהסוגיא דפרק לא יחפור (בבא בתרא דף כ"ד) אמתניתין דמרחיקין את האילן מן העיר כ"ה אמה דקאמר ולרבנן נמי הני מילי זרעים אבל אילנות עבדינן והכא משום נוי העיר לא ע"כ ובפ"י מהלכות שכנים פסקא רבינו להך מתני' והיה לו לרבינו לחלק בין זרעים לאילנות והניחו בצ"ע.

ולענ"ד נראה הדבר פשוט מתרי טעמי חדא דמכיון שפסק בהלכות שכנים דמרחיקין האילן מן העיר כ"ה אמה מינה אנו למדין דלהלן מהכ"ה אמה שרי ומינה נמי דשדה שכתב כאן היינו זרעים דוקא דאילו אילנות שרי להדיא ותו דכבר הכרחנו לעיל פי"ב הל' י"א דסתם שדה לדעת רבינו אינו אלא מהזרעים דהא הדין דאילן שעיקרו בתוך החומה וכו' כללו במ"ש כל שהוא לפנים מן החומה כגון הגנות וכו' כמ"ש לעיל גם לקמיה כתב ולא יטע חורבתו גינה ולא הזכיר שדה וכיון שכן לא חש רבינו לבאר והעתיק לשון המשנה כמבואר ומ"ש שם מההיא דלא יחפור דהוי היפך משנתינו כבר נתעורר בה הרמ"ז ז"ל והביא תוספתא מכוונת לההיא דפרק לא יחפור וכתב דהוו תרי תנאי דפליגי בסברת ר' אלעזר ע"כ אף דאינו מכוון כל כך ויותר היה נראה לומר דטעות סופר הוא שנפל בדברי המשנה אמנם מה שהקשה להתוס' יו"ט היא קושיא קיימת עיי"ש ועיין עוד בס' בית דוד נר"ו ובס' הון עשיר ז"ל:

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות שמיטה ויובל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה