אור ברסלב

מעשה רקח על הלכות שמיטה ויובל· רבי מסעוד חי רקח

פרק י · הלכה י

הלכה ט

מצות עשה לתקוע וכו'. לא ביאר ז"ל אם היו מברכין על אלו התקיעות והדין נותן שיברכו כדרך שמברכין בתקיעות של ראש השנה כמ"ש סוף פ"ג דהל' שופר וגם ברכת שהחיינו נראה שהיה להם לברך דהא אין לך מצוה הבאה מזמן לזמן גדולה מזו שהיא באה לחמשים שנה ואפילו במקריב מנחה חדשה פסק רבינו ספ"ז דתמידין ומוספין שיברך שהחיינו וממ"ש בריש פרקין וצ"ע למה לא הוזכרו ברכות אלו בדברי חז"ל אך לפי מ"ש רבינו סוף הלכות ברכות נראה פשוט שהיו מברכין אותם מכח הכלל שמסר בידינו שם ואולי דסמך אמה שכתב שם.

ודקדק רבינו לכתוב מ"ע לתקוע מפני שמצות היובל היא התקיעה דהא כל יחיד ויחיד חייב לתקוע משא"כ בתקיעות דר"ה שמצותן בשמיעה כמ"ש רבינו רפ"א דהל' שופר ואף דשוה יובל לר"ה לתקיעות לא אמרו כן אלא לענין סדר התקיעות דבעו פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה וכן נראה מדברי רבינו בספר המצוות (קל"ט) [קל"ז] וק"ע עיי"ש. וראיתי להכנסת הגדולה או"ח סי' תקפ"ה שהביא משם הרדב"ז שביובל היו מברכין לתקוע בשופר עיי"ש:

תוכן העניינים

מעשה רקח על הלכות שמיטה ויובל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה