מעשה רקח על הלכות שמיטה ויובל· רבי מסעוד חי רקח
פרק ח · הלכה יח
הכהנים חשודין וכו'. בפ' זה בורר (סנהדרין דף כ"ו) אלא שיש לדקדק בנפלה לפחות ממאה דירקבו הכל ולא ימכרו לכהנים מפני שהם חשודין וכו' ואיך היו יכולין למכור פירות שביעית הא קי"ל לאכלה ולא לסחורה והתוס' ז"ל נרגשו מזה שם וכתבו דסחורה היינו כשמוכרה בשוק כעין חנות דדמי לסחורה אבל פעם אחת דהוי כעין אקראי שרי ע"כ ולשיטתייהו אזלי שכן הכריחו בפ' השוכר דף ס"ב עיין עליהם ותירוץ זה אינו עולה לדברי רבינו שהרי נתבאר בפ"ו הל' ב' שרבינו אינו מחלק בהכי שהרי אסר סתם אכן גם לדעת רבינו התירוץ הוא מבואר שהרי התיר שם למכור מעט והכא נמי אילו לא הוה טעמא דחשדא הוה שרי למכור מעט מעט לכל כהן וק"ל: