מעשה רקח על הלכות שמיטה ויובל· רבי מסעוד חי רקח
פרק ח · הלכה ז
וכן משאלת אשה וכו'. מדכתב תיבת וכן משמע דבדאיכא למתלי בהיתרא קאמר כמ"ש בהל' ב' זה הכלל וכו' וא"כ קשה דבמשנה פ"ה ופרק הניזקין סיימו וכולן לא אמרו אלא מפני דרכי שלום וביארו בירושלמי דלא קאי הך מפני דרכי שלום אלא אהך סיפא דמשאלת אשה לחברתה וכו' משמע דהיתר המכירה היא מן הדין משא"כ השאלה דאינה אלא מפני דרכי שלום דוקא דמשמע דאילולי האי טעמא הוה אסור ומכח זה כתבו הר"ש והתוס' בשם ר"ת ז"ל דהא דמשאלת אשה וכו' היינו בידוע שאין לה אלא פירות שביעית הילכך אי לאו משום דרכי שלום הוה אסור ובמכר דלא שייך ד"ש אסור היכא דליכא למתלי ע"כ. אמנם רבינו שהשוה השאלה למכר מדכתב תיבת וכן לא ס"ל הכי גם בפירוש המשנה לרבינו כתוב להדיא דהיתר השאלה וכו' אינו אלא משום דאיכא למתלי בהיתר ואפ"ה סיים דלא התירו אלא מפני דרכי שלום עיי"ש וצ"ל בהכרח דרבינו מפרש דבשלמא במכר שהוא נהנה התירו להדיא משא"כ בשאלה שאין לו הנאה לא היו מתירים אלא מפני דרכי שלום וסברא זו הביאה הרשב"א ז"ל שם וגם בחיבורו של רבינו ס"ל הכי ומה שלא ביאר ההיתר שאינו אלא מפני דרכי שלום להיותו דבר פשוט מכל שכן שסמך לו דין מחזיקין ידי כותים וכו' דודאי אינו אלא מפני ד"ש דומיא דפרנסת ענייהם וקבורת מתיהם שכתב ספ"י דמלכים ואין ממחין אותם בלקט שכחה ופאה כמ"ש פ"א דמתנות עניים גם בההיא דשוכרים מהם נירין אמרו במשנה להדיא שהוא מפני דרכי שלום ורבינו לא ביארו לרוב פשיטותו: