מעשה רקח על הלכות שמיטה ויובל· רבי מסעוד חי רקח
פרק ז · הלכה א
פירות שביעית וכו'. דרשת חז"ל בתורת כהנים ובמשנה היא כל זמן שחיה אוכלת מן השדה האכל לבהמתך מן הבית כלה לחיה מן השדה כלה לבהמתך מן הבית ע"כ משמע דבאוכלי בהמה וחיה קאמר אך רבינו שכתב פירות שביעית משמע דס"ל דקרא לדוגמא בעלמא נקט לה דה"ה לכל אוכלי אדם והגם שאמרו כלה לבהמתך מן הבית לאו דוקא דאף לאדם חייב לבער והכי מוכח מהדינים שכתב אח"ז שהם משניות ערוכות עיין עליו: