מעשה רקח על הלכות שמיטה ויובל· רבי מסעוד חי רקח
פרק ה · הלכה ט
לצביעה כיצד וכו'. אף דבמתני' פ"ח קתני קל מהם שביעית שניתנה להדלקת הנר ע"כ לאו דוקא דהוא הדין צביעה וכ"כ רבינו שם והוא מהתורת כהנים שהביא מרן ז"ל בריש פרקין וגם בירושלמי כמ"ש כאן אלא דקשיא לי על רש"י ז"ל בב"ק דף ק"א דאמתני' דממין הצובעין וכו' פי' שם דרחמנא אמר לאכלה ולא לסחורה ואסור לצבוע בהם דהיינו סחורה וכו' ע"כ. וקשה דמי הכריחו לזה כיון דמהתו"כ וירושלמי מבואר דצביעה שריא ומשמע ג"כ דהנאתן וביעורן שוה כמ"ש התוס' ז"ל בשמו בסוכה דף (ט"ל) [מ'] ד"ה יצאו משרה וכו' דמיני צבעין בשעת רתיחת היורה כלה השורש וקולט הצבע בבגד ע"כ ונמצא כסותר דברי עצמו ג"כ. שוב מצאתי ברייתא מפורשת כדברי רש"י דאיסור הצביעה משום סחורה דשם ע"א מייתי ברייתא לאוכוחי מינה דחזותא מילתא היא מדקתני בגד שצבעו בקליפי שביעית ידלק ודחי ליה שאני התם דכתיב תהיה בהוויתה תהא ופי' רש"י שביעית אסור לעשות סחורה בפירותיה וכו' ע"כ ולפ"ז תקשה על רבינו מהך ברייתא ועיין מ"ש בפ"ז הל' ג' ששם תירצתי לזה וטעם זה דהנאתו וביעורו שוה צ"ל ג"כ לדעת רבינו שהרי אסר המשרה והכביסה לקמן וכאן התיר הצביעה: