מעשה רקח על הלכות שופר וסוכה ולולב· רבי מסעוד חי רקח
פרק ח · הלכה ח
התיום והבוסר דף ל"ו. ונראה דר"ל שלוקח בידיו התיום דהיינו שניהם יחד דכיון שזו היא ברייתו פרי אחד מקרי ולא שנים וכ"נ להדיא מדברי הלבוש סי' תרמ"ח אבל אם הפרידו ולקח אחד מהם או אפילו שניהם בבת אחת נראה ודאי דלא יצא אם משום דאזדא לה ברייתו ומקרו שנים א"נ חצי אתרוג ואי משום דא"א בעולם להפרידם שלא יעקור אחד מחבירו ומקרי חסר כל שהו דא"א לצמצם ובזה יתורצו הספיקות של מהר"ם בן חביב ז"ל עיין עליו. ולמה שהשמיט רבינו דין אתרוג העשוי ככדור דאולי שסמך על מ"ש עשהו כמין בריה אחרת וכ"כ הרב המגיד ז"ל נראה לענ"ד תירוץ נכון דהגם דהתם הוי ע"י אדם והכא כולו בידי שמים מ"מ אין הדבר תלוי כי אם בדרך ברייתו שהרי כשעשהו דפים דפים אף שנעשה כן ע"י אדם הוא כשר מפני שנקרא ברייתו וכיון שתלוי בזה העגול ככדור נמי אינו ברייתו וק"ל.